(ספטמבר 2022) בשבוע שעבר דחה בית המשפט את ערעורו של עמירם בן-אוליאל, שהורשע בהצתת בית משפחת דוואבשה בכפר דומא בשנת 2015, בה נהרגו שלושה מבני המשפחה. הרשעתו הסתמכה על הודאה שמסר, 36 שעות לאחר שהופעלו כלפיו עינויים בידי חוקרי שב”כ. אין זו הפעם הראשונה שבה חשודים מוסרים הודאות לאחר חקירות בעינויים – ואין פלא שכך קורה.
לא מזמן פורסמה פנייתו של רופא העובד בבית חולים שדה שהוקם במתקן המעצר הצבאי “שדה תימן”, בו שוהים בחודשים האחרונים פלסטינים רבים, שנעצרו במהלך המלחמה בעזה (“הארץ”, 4.4). במכתב לשרי הביטחון והבריאות, וליועצת המשפטית לממשלה, גולל אותו רופא את תנאי המחיה המזעזעים במקום ואת החריגות מהחוק שמסדיר את הפעלתו. בין היתר הוא כתב: “רק השבוע
ב-12.6.2021 הלכה לעולמה חנה פרידמן, המייסדת והמנכ”לית הראשונה שלנו. חנה, שהיתה המנכ”לית הראשונה שלנו במשך 15 שנה וחברה בוועד המנהל שלנו עד יומה האחרון, הקדישה את חייה למען עולם צודק יותר עבור כולנו: כאחות בחדר ניתוח, כאשת האגודה לזכויות האזרח וכמייסדת הוועד נגד עינויים – שקם בעקבות הרצון שלה לעשות מעשה נגד העינויים השיטתיים שהפעילה
ביתנים אלה נועדו לשמש לשמירת הסדר הציבורי באזור, אך נראה כי בפועל, בהיעדר פיקוח על הנעשה בהם, משמשים לפורקן אלים של שוטרי מג”ב כלפי מעוכבים ועצורים פלסטינים המובלים למקום. בעקבות טענות על אלימות קשה אשר מגובה בצילום ועדויות שהגיעו לידינו, פנינו בפנייה משותפת יחד עם האגודה לזכויות האזרח אל מפכ”ל המשטרה
על פי אמנת האו”ם נגד עינויים, עליה חתמה ישראל בשנת 1986 ואשררה אותה בשנת 1999, חובה על המדינות החברות באמנה, לחוקק חוק מפורש האוסר על עינויים בחקיקה הפנימית שלהן. ישראל התחייבה בפני הקהילה הבינלאומית פעם אחר פעם לעגן את האיסור על העינויים בחקיקה פנימית, כולל ממש לאחרונה בדוח שהוגשה לוועדת האו”ם נגד עינויים בחודש דצמבר
בשנת 2012 השיק ארגון Association for the Prevention of Torture – APT, העוסק זה ארבעה עשורים במאבק נגד עינויים, מחקר רחב הקף שמטרתו לאמוד את יעילותם של מנגנונים שונים שנועדו למנוע עינויים. הוועד נגד עינויים נבחר להשתתף במחקר.
העתירה הוגשה ב-2008 לבג”ץ בשם חמישה אסירים מעזה הכלואים בישראל ובני משפחותיהם, ובשם 10 ארגוני זכויות אדם ישראליים ופלסטיניים, ביניהם הוועד, בקריאה לחידושם המיידי של ביקורי המשפחות של עזתים הכלואים בבתי כלא בישראל.ב-2006 ביטלה ישראל את ביקורי המשפחות של כלואים מרצועת עזה בבתי הכלא בישראל, בטענה כי “מאז השתלטותו הצבאית של ארגון חמא”ס על הרצועה,
הערכות רפואיות-נפשיות לפי עקרונות “פרוטוקול איסטנבול” מתבצעות לרוב יחדיו על-ידי רופא/ה ואיש/ת בריאות נפש. משנת 2012 תיאם הארגון כחמישים הערכות רפואיות-נפשיות.