בשנת 2012 השיק ארגון Association for the Prevention of Torture – APT, העוסק זה ארבעה עשורים במאבק נגד עינויים, מחקר רחב הקף שמטרתו לאמוד את יעילותם של מנגנונים שונים שנועדו למנוע עינויים. הוועד נגד עינויים נבחר להשתתף במחקר. במסגרת זו, ניתנה לנו ההזדמנות לבחון שינויים ארוכי טווח בהגנות השונות הניתנות בישראל לאנשים המוחזקים תחת משמורת, לאורם של שינויים במצב המשפטי של עינויים בישראל.
המחקר מאפשר לדון בשאלה, מה הביא להפחתתן היחסית של פרקטיקות עינויים בישראל, האם יש קשר בין הפחתה זו ובין מנגנוני המניעה והבקרה השונים שהתפתחו בישראל ומהם ערוצי הפעולה האפקטיביים ביותר להפחתה בפועל של עינויים. במסמך זה נציג את מבנה ושיטת המחקר, נביא את המסקנות הראשונות שגיבש צוות המומחים המרכזי, שמציע שקבוצות מסוימות של מנגנוני מניעה אפקטיביות יותר מאחרות, ולבסוף נתאר את הממצאים שעלו לגבי ישראל
