חזון

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל הוא ארגון זכויות אדם, אשר מאז 1990 פועל למען מיגור העינויים בישראל. אנחנו מגינים על מי שנפגעו בחקירות, בהפגנות, בעת מעצר, בבתי הסוהר ועוד; ומייצגים ישראלים, פלסטינים, פליטים ומהגרים שספגו עינויים, יחס בלתי אנושי, אכזרי או משפיל מידי הרשויות הישראליות – שב”כ, משטרת ישראל, שב”ס, צה”ל ועוד. אנשי הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל מאמינים כי עינויים והתעללות מכל סוג, ובכל מצב, אינם עולים בקנה אחד עם ערכי המוסר, הדמוקרטיה ושלטון החוק. אנו שואפים לישראל חופשית מעינויים והתעללות, בה נשים ואנשים אשר גופם ונפשם נפגעו זוכים להכרה ולצדק.

המאבק נגד עינויים הוא סוגיה גלובלית, והוועד עומד בסולידריות עם קהילת הארגונים הנאבקים כנגד עינויים בכל רחבי העולם. הוועד מאמץ את הוראות אמנת האו”ם נגד עינויים משנת 1991 כסטנדרט המחייב על פי המשפט הבינלאומי לעניין הגדרת פשע העינויים וחובת המדינות החברות באמנה למנוע עינויים בשטחן, לחקור תלונות בדבר עינויים, להגן על קורבנות ולפעול לשיקומם. הוועד קורא למדינת ישראל לפעול ליישום מלא של הוראות האמנה עליה חתמה לפני למעלה משלושים שנה – הוראות אשר ברובן אינן מקוימות כיום על ידי ישראל.

בהקשר המקומי, אנחנו מזהים ומצביעים על קשר גומלין בין הכיבוש הישראלי המתמשך של השטחים הפלסטיניים בגדה המערבית ורצועת עזה, לבין השימוש בעינויים בישראל ובשטחים, וזאת בשלושה אופנים: ראשית, העינויים משמשים כאמצעי להמשך הדיכוי האלים של אוכלוסייה אזרחית תחת כיבוש; שנית, הכפפתם של הפלסטינים החיים בשטחים למערכת משפט צבאית, שאינה מספקת מנגנוני הגנה ראויים  לאדם המוחזק במעצר ובחקירה – מאפשרת ומקילה על השימוש בעינויים; ושלישית – הפרקטיקות הפסולות המופעלות על ידי מנגנוני הביטחון הישראליים כלפי פלסטינים בשטחים, מחלחלות בהדרגה גם לאופן הפעולה של רשויות הביטחון כלפי תושבי ואזרחי ישראל גופא, בדגש על אלימות המופנית כלפי קבוצות מיעוט בחברה הישראלית. מסיבות אלה, אנו רואות במאבק בכיבוש חלק בלתי נפרד מהמאבק בעינויים.

הוועד פועל למיגור העינויים בישראל במספר מישורים במקביל:

ברמה המשפטית, אנחנו מתעדים מקרים של אלימות בלתי חוקית בחקירות, בהפגנות, בבתי המעצר ובמקומות נוספים, מגישים תלונות ועותרים לבתי המשפט בישראל בשם הקורבנות. בנוסף אנו יוזמים הליכים משפטיים עקרוניים לשם מניעת השימוש בעינויים. הוועד פועל במקביל גם מול מוסדות המשפט הבינלאומי, לאחרונה הפך לארגון הישראלי הראשון שהגיש תלונה רשמית לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בטענה שהעינויים שמפעילה ישראל כנגד פלסטינים תושבי השטחים עולים לכדי פשעי מלחמה המחייבים את התערבותו של בית הדין.

ברמה הציבורית, אנחנו פועלים בכנסת ובמשרדי הממשלה לקידום מדיניות וחקיקה להפללת עינויים, והגברת האכיפה והענישה על מי שמבצעם. אנו קוראים לחקיקת חוק נגד עינויים, שטרם נחקק בישראל; לחקירה מלאה וממצה של תלונות על עינויים; ולחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה על חקירות שעורכים כוחות הביטחון בישראל ובשטחים הכבושים. אנחנו פועלים להגברת המודעות של הציבור הישראלי לתופעת העינויים על ידי קיום אירועים ציבוריים, הכשרות מקצועיות וחשיפה תקשורתית.

ברמה הבינלאומית, אנחנו פועלים למול מוסדות וגורמים בקהילה הבינלאומית והדיפלומטית, במטרה לקדם מימוש של מחויבויותיה הבינלאומיות של ישראל, ובראשן אמנת האו”ם נגד עינויים, שישראל חברה בה.

ברמת המומחיות הפורנזית, הוועד נגד עינויים הוא הארגון הישראלי המוביל בהטמעת “פרוטוקול איסטנבול – המדריך בדבר חקירה ותיעוד אפקטיביים של עינויים וצורות אחרות של יחס או ענישה אכזרית, בלתי אנושית ומשפילה”, שהוכר על יד האו”ם ושורת גופים בינלאומיים נוספים כסטנדרט לבדיקה אמינה ומקצועית של טענות עינויים. קבוצת המתנדבים של הוועד, הכוללת אנשי רפואה, מומחים לבריאות הנפש ומשפטנים, מבצעת הערכות פורנזיות לפי פרוטוקול איסטנבול ומנחילה את הידע המקצועי שצברה לקהילת המומחים בישראל ובחו”ל; ובעזרת הליכים משפטיים וציבוריים שיוזם הוועד, אנו פועלים לביסוס של הפרוטוקול ככלי מוכר וקביל גם במערכת המשפט הישראלית.