העתירה הוגשה בדצמבר 2012 בנוגע לעינויים, התנכלויות, התעללות קשה ו/או יחס אכזרי ו/או בלתי אנושי שבוצעו בידי חוקרי שב”כ כלפי 12 נחקרים, בתקופת מעצרם וחקירתם.העותרים נעצרו ונחקרו על-ידי השב”כ בבתי מעצר שונים. מעבר לאלימות הקשה, פיזית ו/או נפשית, האיומים וההשפלה שעברו העותרים בחקירתם ותנאי כליאתם תת-האנושיים, השתמשו חוקרי השב”כ המעורבים בחקירת העותרים בשיטות חקירה שנפסלו
בעתירה, שהגיש הוועד ביחד עם המוקד להגנת הפרט וארגון רופאים לזכויות אדם – מבקשים העותרים מן המנהל האזרחי להימנע מהריסת בית של משפחה בכפר אידנא כצעד עונשין נגד אחד מבניה החשוד בפעילות חבלנית. בעתירה נטען כי הצעד בו מתכוון המשיב לנקוט – החרמה והריסת בית בבעלות העותר, אשר בו מתגוררות 13 נפשות – הינו צעד
עתירה שהוגשה על-ידי הוועד בספטמבר 2011 לבג”ץ, בבקשה להוצאת צו על תנאי המחייב את היועץ המשפטי לממשלה להפעיל את סמכותו ולהורות למחלקה לחקירות שוטרים לפתוח בחקירה נגד חוקרי שב”כ החשודים בהפעלת עינויים ואלימות אכזרית ובלתי אנושית במהלך חקירה של עציר בטחוני במהלך 2009, בניגוד לחוק העונשין 1977.העותרים ביקשו מבית המשפט להורות ליועץ המשפטי להסביר, מדוע
העתירה, שהוגשה ב-2012, מערערת על ההחלטה של המחלקה לחקירות שוטרים לסגור את תלונתו של אדם שעבר התעללות על-ידי שוטרים בתחנת המשטרה מעלה-אדומים. ההתעללות כללה מכות קשות, השפלות והתעללות מינית. למרות חומרת המעשים הוחלט שלא לפתוח בחקירה נגד השוטרים המתעללים. בתאריך 28.2.17 החליט בית המשפט העליון בצעד תקדימי להפוך את החלטת מח”ש לסגור את התיק ולהורות
העתירה הוגשה ב-2008 על-ידי הוועד, “בצלם”, “האגודה לזכויות האזרח” ו”יש דין”, כנגד החלטת הפרקליט הצבאי הראשי להאשים מג”ד וחייל שירו באשרף אבו רחמה בניעלין בעודו כפות ועיניו מכוסות, בעבירה של “התנהגות בלתי הולמת”, עבירה קלה שאינה גוררת רישום פלילי.אשרף אבו רחמה, אשר נורה על-ידי חייל צה”ל בניעלין בעודו כפות ועיניו מכוסות, יחד עם “בצלם”, “האגודה
דבאבסה, רועה צאן מדרום הר חברון שנחשד כרוצחו של דב דריבן, נהרג לפני שש שנים על-ידי “י.ב.” (שזכה לעיטור העוז לפני שנתיים וחצי – עיטור העוז היחידי שניתן בין שתי מלחמות לבנון), מפקד של כוח יס”מ (יחידת המסתערבים של מג”ב).הוועד טוען בעתירה – באמצעות עורכי הדין שלמה לקר, שמעון דולן, מיכאל ספרד ואליהו אברם –
בשנת 2012 השיק ארגון Association for the Prevention of Torture – APT, העוסק זה ארבעה עשורים במאבק נגד עינויים, מחקר רחב הקף שמטרתו לאמוד את יעילותם של מנגנונים שונים שנועדו למנוע עינויים. הוועד נגד עינויים נבחר להשתתף במחקר.
העתירה הוגשה ב-2008 לבג”ץ בשם חמישה אסירים מעזה הכלואים בישראל ובני משפחותיהם, ובשם 10 ארגוני זכויות אדם ישראליים ופלסטיניים, ביניהם הוועד, בקריאה לחידושם המיידי של ביקורי המשפחות של עזתים הכלואים בבתי כלא בישראל.ב-2006 ביטלה ישראל את ביקורי המשפחות של כלואים מרצועת עזה בבתי הכלא בישראל, בטענה כי “מאז השתלטותו הצבאית של ארגון חמא”ס על הרצועה,
עינויים הם אסורים! כך הכריז אהרון ברק בבית המשפט העליון בספטמבר 1999, לפני 20 שנה בדיוק, בעקבות עתירה שהוביל “הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל“. הקהיליה המשפטית, בארץ ובעולם, חגגה בקול תרועה את הניצחון האדיר הזה לזכויות האדם, ובצדק רב. רבים רואים בכך את ההישג הגדול ביותר של ארגוני זכויות האדם בישראל. “אין הרבה הצלחות ברורות וחדות כאלה“, כך כתבה ב“הארץ” המנכל“ית שלנו, ד”ר רחל ססטרומזה במלאת 20 שנה לאותו
אנו עורכים הכשרות וסדנאות לאנשי רפואה ובריאות הנפש, לעורכי דין ולמשפטנים, ולאנשי מקצוע הבודקים טענות על עינויים או מבקרים במתקני כליאה ומאסר.