אלו מספר דרישות שחזרו בכל מסמכי הקהילות, בהם פיתחה כל קבוצה חזון של “קהילה בטוחה” וניסחה את הבסיס לשיפור היחסים בינה לבין המשטרה. ארבע קהילות מיעוט הן: הקהילה החרדית, קהילת יוצאי אתיופיה, האוכלוסייה הבדואית בנגב וקהילת אנשים עם מוגבלות.
החל מהשבעה באוקטובר ועד היום, נתפסו בשטחה של מדינת ישראל וברצועת עזה אלפי פלסטינים תושבי רצועת עזה , שנכלאו בהתאם להוראות חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס”ב 2002- בדיון בהצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס’ 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ”ד 2023- שהתקיים בועדת החוץ והביטחון בתאריך 18.12.23 ניתן היה
עמדת הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל בעניין הצעת חוק הנוער- מעצר ומאסר בעבירות טרור,התשפ”ג– 2023 הצעת חוק הנוער המונחת לפתחה של הכנסת, מציעה לפגוע פגיעה אנושה בזכויות וההגנות המוקנות לקטיניםבעת מעצר, חקירה ושפיטה, אם העבירה בה הם חשודים הינה עבירת המתה או ניסיון המתהוכשהמעשה הוא מעשה טרור או כשהמעשה בוצע במסגרת פעילות של ארגון טרור
הארגונים החתומים מביעים דאגה קשה לבריאותם ולחייהם של אסירים ועצורים בישראל. במיוחד אנוקוראים למעורבות פרואקטיבית ופומבית של משרד הבריאו ת בגיבוש ופרסום אסטרטגיה לעיכוב התפרצותהנגיף בבתי הכלא תוך שמירה על זכויותיהם הבסיסיות של הכלואים. על שירות בתי הסוהר בישראל)שב”ס(, ו משרד הבריאות לנהוג בשקיפות מוגברת באשר לתוכניות עכשוויות ועתידיות בהינתן תרחיש סבירשל התפרצות המגפה בבתי
האגודה לזכויות האזרח בישראל, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, רופאים לזכויות אדם והמוקדלהגנת הפרט מתכבדים להגיש את הערותיהם לתזכיר החוק שבנדון.
החקיקה המוצעת אינה מקנה הגנה מספקת לחשודים ונאשמים בפני קבילות ראיות שהושגו לאחר שימושבעינויים וביחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל- כהגדרתם לפי האמנה נגד עינויים. זאת, משום שאין בהצעת החוקאבחנה או מדרג בין סוגים שונים של מעשים “שאינם כדין” ועוצמת הפגיעה הנגרמת לנחקרים בגינם, ואין הלימה ביןחומרת הפגיעה בזכויות הנחקר לסעד שיינתן לו עקב כך.
מאז 1995 לא נערכה בדיקה של מבקר המדינה בעניין שיטות החקירה בשב”כ. בשנת 1999 ניתן פסק הדין בבג”ץ 5100/94 הוועד הציבורינגד עינויים בישראל נ’ ממשלת ישראל, שקבע שאין לשב”כ סמכות להפעיל אמצעים פיזיים בחקירות וכי עינויים ויחס אכזרי, בלתי אנושיאו משפיל כלפי נחקרים – אסורים. אולם מתלונות רבות שמתקבלות לאורך השנים , עולה חשש ממשי
הצעת חוק היסוד היא צעד חיובי ומבורך; יחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוקים נוספים, היא תסייעבבניית “מגילת זכויות האדם” הישראלית, שטרם הושלמה. עם זאת, ללא אזכור מפורש של האיסור על עינויים ויחסבלתי אנושי, אכזרי ומשפיל – שלצערנו עדיין מתרחש במהלך חקירות פליליות ואחרות – זהו צעד בלתי שלם, שבפועללא יספק הגנה מפני עינויים:
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל מבקש להביע את התנגדותו הנחרצת להצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה ולהתריע על הסכנה הממשית הגלומה בה להתרחבותם של מקרי עינויים ויחס בלתי אנושי, אכזרי או משפיל מצד שוטרי משטרת ישראל, וזאת בייחוד כלפי קבוצות מיעוטבחברה הישראלית וכלפי פעילים חברתיים ומפגינים.
קיום דיוני מעצר ללא נוכחות פיזית של העצור עלולה להגביר את חשיפתם של עצורים ליחס אכזרי ובלתי אנושי מצדרשויות החקירה, ולמנוע ביקורת שיפוטית אפקטיבית על הנעשה במעצר ובחקירה.