(אוקטובר 2025) הפסקת האש וחילופי החטופים והשבויים בין ישראל לחמאס נחוצים לכולנו כמו אוויר לנשימה. יחד עם זאת, ה־7 באוקטובר והמלחמה בעזה ימשיכו ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה. השפל המבעית שאליו הגענו – ואותו חווינו בעזה ובישראל – מחייב שיקום עמוק של ערך חיי האדם, כבוד האדם וזכויות האדם, ושידוד מערכות של ממש בחקיקה ובקרב גופי הלחימה והאכיפה.

החטופים הישראלים ששבו משבי חמאס מגוללים מסכת קשה של עינויים ושהות בתנאים של רעב, אלימות, פחד, מניעת טיפול רפואי ומניעת מפגש עם כל גורם שאינו שוביהם. הוועד נגד עינויים עומד לצידם של השורדים ובני משפחותיהם, וערוך לתמוך בהם בכוח המומחיות המשפטית והפורנזית שצברנו – לתיעוד הזוועות שעברו ולמיצוי זכויותיהם.

בתמורה לשחרורם של החטופים שוחררו מבתי הכלא והמתקנים הצבאיים כ-1,700 עצורים מעזה שהוחזקו בישראל מכוח חוק לב״חים, וכ-250 אסירים תושבי הגדה המערבית. עצור אחר עצור, מספרים הפלסטינים ששוחררו כיצד נעצרו באופן שרירותי וללא אשמה, ונכלאו לתקופה ממושכת בתנאי בידוד ורעב, עינויים והשפלות, מניעת טיפול רפואי ומפגש עם עורך דין – וללא כל מידע אודות גורל יקיריהם. את חלקם ליווינו ועודנו מלווים בהליכים להשגת הכרה וצדק ולמיצוי הדין עם הפוגעים, לרבות ליווי משפחותיהם של כמה מעשרות העצורים שמצאו את מותם בשנים האחרונות בבתי הכלא ובמתקני המעצר בישראל.

המלחמה חלפה, אך מדיניות העינויים כלפי העצורים הפלסטינים נשארה שרירה וקיימת. בבתי הכלא עדיין יושבים למעלה מ-9,000 אסירים “בטחוניים”. 3,544 מהם הם עצורים מנהליים מהגדה המערבית וממזרח ירושלים, שאין נגדם ראיות ולא הוגש כתב אישום בעניינם. כאלף נוספים מוחזקים מכוח חוק לב״חים – השולל מהם את זכותם להליך תקין, והוא למעשה צורה של מעצר מנהלי. לפחות 300 מהעצורים הללו הם קטינים; יותר מ-100 קטינים מוחזקים במעצר מנהלי.

גלי הלחימה נסוגים, ונחשפים נתיבי ההרס שזרעה. בשלוש השנים האחרונות עיגנה ישראל בחוק ובמדיניות נורמות של הרג חסר אבחנה ועינויים, והפכה את ההתעללות בחסרי מגן לנוהג מקובל בקרב זרועות השלטון שהיו שותפות למלחמה. מבצרים אלה של אכזריות ממוסדת טרם פורקו – והם מתנוססים מעל חורבות שלטון החוק הישראלי, שנכתש במלחמה הזאת עד דק.

זהו הזמן לפעול בנחישות כדי להבטיח ביעור של הנורמות הפושעות שהשתרשו במערכת הכליאה, והחלפתן בערכים ההולמים את החוק הבינלאומי ואת זכויות האדם. אנו קוראים לסיום המדיניות העונשית בבתי הכלא – צפיפות היתר, ההרעבה, מניעת הטיפול הרפואי ושגרת ההתעללות הפיזית והנפשית בעצורים; לביטול התיקונים לחוק לב״חים ולסגירת מתקני המעצר הצבאיים לאלתר; להשבת הגישה של נציגי הצלב האדום לבתי הכלא; ולמיצוי הדין עם כל אחד מהאחראים לעינויים, להתעללות ולאובדן חיי אדם במתקני הכליאה בישראל.

לקריאת הניוזלטר המלא