(5 במאי 2026) ביום ראשון תחזור הכנסת מהפגרה, כשעל שולחנה הצעת חוק להקמת בית משפט צבאי מיוחד לשפיטת החשודים בהשתתפות בטבח ה-7 באוקטובר 2023. הצעת החוק מאפשרת לשופטים, שימונו על-ידי גורמי הצבא, לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המיועדים להגן על זכויות הנאשמים. אם תתקבל ותיקבע כחוק, עלולה ההצעה להוביל להוצאתם להורג של עשרות ואולי אף מאות בני אדם. חברי כנסת מהקואליציה אף חוזרים ומצהירים כי זו כוונתם וציפייתם מבית המשפט שיוקם.
מי שנטלו חלק בטבח ובזוועות שבוצעו נגד אזרחים בדרום הארץ באותו בוקר שחור, צריכים לעמוד לדין ולשאת באחריות על מעשיהם. אולם, הוצאות להורג, הנסמכות על רמיסת זכויות הנאשמים וגביית הודאות-שווא, יסמנו את החברה הישראלית כחברה של תליינים, שבה אין ערך לחיי אדם. כך, מתוך כ-7,000 פלסטינים שנכלאו בישראל כ״לוחמים בלתי חוקיים״ מאז אוקטובר 2023, למעלה מ-5,000 שוחררו כעבור זמן מבלי שהואשמו בעבירה כלשהי. מעצרי השווא הנרחבים הללו, שהתאפשרו בחסות חקיקת החירום של המלחמה (חוק לכליאת ״לוחמים בלתי חוקיים״, נגדו עתרנו בתחילת המלחמה) הראו כיצד בדרך לבירור האמת ולאיתור מבצעי הטבח, פוגעת מדינת ישראל באופן חמור בזכויות האדם. למעלה מ-1,200 עצורים עודם כלואים כ״לוחמים בלתי חוקיים״ בתנאי מעצר בלתי אנושיים ואכזריים, הכוללים עינויים, הרעבה, מניעת טיפול רפואי, פגיעות מיניות ועוד. הדברים שבים ונחשפים בתקשורת בישראל ובעולם – והניסיון מלמד כי הם סוללים את הדרך להודאות שווא.
