(אוקטובר 2023)
כמו רבות מכן, אנחנו מתעוררות לעוד בוקר קשה, כואבות את כאב המשפחות שאיבדו את היקר מכל, חרדות לילדינו, מכרינו, חברינו ומשפחתנו, ובוכיות על האובדן המחריד של חיי אדם שהיה, ושנראה לצערנו שעוד יהיה. רצח וחטיפה של אזרחים מבתיהם, בהם נשים, ילדים וקשישים, הם פשע מזעזע, הפרה מוחלטת של דיני המשפט הבינלאומי, ועוול מוסרי ואנושי נורא.
מתוך לב האפלה בה אנו שרויים, חשיבות האיסור המוחלט על עינויים ועל יחס בלתי אנושי אכזרי או משפיל, לכל אדם ובכל מצב, ברורה לנו כעת יותר מאי פעם: נקמה, שפיכות דמים ואובדן צלם אנוש, לא יחזירו את מי שאיבדו את חייהם, ולא יולידו מחר טוב יותר, באף אחד מעברי הגבול. גם כשהזעם גואה והדם רותח, חובה עלינו להשמיע קול ברור, ולקרוא לכל הצדדים להגן על שלומם, ביטחונם, כבודם וזכויותיהם של החטופים והחטופות, ולהוציא את האוכלוסייה האזרחית ממעגל הדמים והאימה באופן מיידי.