מאז קום המדינה, היו היחסים בין רשויות המדינה והאוכלוסייה הבדואית בנגב מורכבים וטעונים, בעיקר
עקב מדיניות מניעת ההכרה בישובים הבדואים. מצב זה מביא לכך שכל אזרח בדואי הגר בהתיישבות כפרית, הוא בעל כורחו גם “פושע”: ללא הכרה בכפרים ותכנונם, כל אדם אשר בונה את ביתו עובר עבירה פלילית, והמשטרה היא זו אשר אמונה על “טיפול” במצב: חקירה של האזרחים, והריסת ביתם.