עינויים בבורמה (מיאנמר)

למעלה מ-4,400 איש נעצרו על ידי הצבא בבורמה מאז ההפיכה הצבאית ב-1 בפברואר 2021. חלקם נחטפו מהרחובות, אחרים נעצרו בפשיטות ליליות ובניהם מפגינים, עיתונאים, אישי ציבור ואף ילדים.

אלה שהשתחררו מדווחים על אלימות ועינויים מידי הצבא הבורמזי, כולל כמה שיטות מצמררות במיוחד, כמו גזירת אוזניים במספריים.

פרטים נוספים בכתבה שהתפרסמה ב-28.4.2021 ב-CNN

פרוטוקול לתיעוד מניעת שינה

למניעת שינה בזמן חקירה, מעצר וכליאה פנים רבות. שכיחותה בחקירות ובמתקני כליאה, השפעתה הפיזית והנפשית הקשה על נחקרים וכלואים, והעובדה שלרוב אינה משאירה סימנים לאחר כ- 24 שעות הופכים את תיעודה לחשוב במיוחד. מטרת פרוטוקול מניעת השינה היא לסייע לעורכי דין לתעד באופן שלם ומדויק יותר אירועים של מניעת שינה של נחקרים וכלואים המוחזקים על-ידי רשויות הבטחון, במיוחד במהלך חקירות. גרסתו של פרוטוקול מניעת השינה בעברית קוצרה והותאמה למציאות המקומית על-ידי הוועד נגד עינויים. גרסה זו מיועדת לעורכי דין ואינה כוללת את חלקו האחרון של הפרוטוקול המיועד לאנשי רפואה ובריאות נפש, אותו ניתן למצוא בגרסה באנגלית.

להורדה ושימוש בפרוטוקול

דרוש.ה מנהל.ת מחלקה ציבורית (75% משרה)

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל פועל מאז 1990 למען ישראל חופשית מעינויים. אנחנו מגינים על מי שנפגעו בחקירות, בהפגנות, בעת מעצר, בבתי הסוהר ועוד; ומייצגים ישראלים, פלסטינים, פליטים ומהגרים שספגו עינויים, יחס בלתי אנושי ואכזרי או משפיל מידי הרשויות הישראליות – שב”כ, משטרת ישראל, צה”ל ועוד. עבודת הארגון משלבת בין פעילות משפטית פרטנית ועקרונית להגנה על קורבנות, לבין  עבודה ציבורית מול מקבלי החלטות והציבור הרחב בישראל ובחו”ל. מידע נוסף על פעילות הוועד ניתן למצוא כאן באתר.

תפקיד מנהל.ת המחלקה יהיה לבנות וליישם תכנית עבודה שנתית לכלל העבודה הציבורית של הוועד; לעצב ולקדם את המסרים העיקריים של הוועד עבור קובעי מדיניות, כלי התקשורת והציבור הישראלי; לחנוך ולהנחות את אנשי הצוות השונים במחלקה; ולתאם בין פעילויות המחלקה, כך שהיבטים שונים של העבודה הציבורית יתמכו זה בזה ליצירת קמפיינים מתוכננים ואפקטיביים.

מנהל.ת המחלקה תהיה כפופ.ה ישירות למנכ”לית ותהווה חלק מהצוות המוביל בוועד.

דרישות התפקיד:

  • מחויבות עמוקה לזכויות אדם והזדהות עם מטרות הוועד;
  • היכרות עם הזירה הציבורית בישראל, לרבות עם פלטפורמות אקטואליה, עם המערכת הפוליטית וגורמי קבלת החלטות ברמה הארצית;
  • ניסיון מעשי של שנתיים לפחות בבניית תכניות עבודה ובניהול והובלה של צוות רב מקצועי;
  • תואר ראשון לפחות בתחום רלוונטי;
  • כושר ביטוי מעולה בעברית בעל פה ובכתב, ויכולת לנתח מידע מורכב ולהציגו בצורה אפקטיבית. ניסיון משמעותי בכתיבה – יתרון;
  • יחסי אנוש מעולים, ויכולת עבודה בצוות מגוון;
  • יכולת ניהול זמן ועבודה במצבי לחץ;
  • שליטה טובה באנגלית. שליטה בערבית – יתרון.

מקום העבודה: תל-אביב, עם גמישות לעבודה חלקית מהבית

היקף המשרה: 75%

תחילת העבודה: גמיש

נא לשלוח קורות חיים עד לתאריך 25.5.2022 אל: [email protected]  ולציין בשורת הנושא “עבור תפקיד מנהל.ת מחלקה ציבורית”. נא לצרף לקורות החיים מכתב נלווה קצר ובו הסבר מדוע את.ה מעוניינ.ת בתפקיד ומתאימ.ה לו. לא יתקבלו פניות ללא מכתב נלווה.

נתקלת באלימות מצד שוטר? אפשר וחשוב להגיש תלונה למח”ש

שוטרים נוהגים באלימות כנגד מפגין
© Rafael Ben Ari | Dreamstime.com

האגודה לזכויות האזרח בישראל | הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל

מהי מח”ש?

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים – היא מחלקה בפרקליטות המדינה שתפקידה הוא לחקור תלונות על ביצוע עבירות פליליות על ידי שוטרים.

מהן הסמכויות של מח”ש?

מח”ש מוסמכת לחקור תלונות נגד שוטרים (כולל שוטרי מג”ב) על ביצוע עבירות פליליות, כולל עבירות שבוצעו מחוץ למסגרת התפקיד, ובסמכותה להורות על העמדת שוטרים לדין פלילי. סמכות המחלקה לחקירות שוטרים קבועה בסעיף 49ט לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל”א-1971.

ככלל, מח”ש חוקרת חשדות נגד שוטרים לביצוע עבירות פליליות שהעונש הקבוע בגינן בחוק עולה על שנת מאסר. אולם כאשר מדובר על שימוש בכוח שלא כדין על ידי שוטרים מח”ש מוסמכת לחקור כל מקרה, גם אם הוא לא מגיע לרף פלילי (לדוגמה, הפעלת כוח באופן מוגזם או בניגוד לנהלים).

מח”ש לא מטפלת בתלונות על התנהלות לא נאותה של שוטרים או על מילוי תפקיד באופן לקוי שאינו עולה כדי עבירה פלילית (לדוגמה אי ענידת תג זיהוי; אי מילוי חובת הזדהות; נקיטת לשון גסה; עריכת חיפוש, עיכוב או מעצר שלא כדין; ניהול חקירה בדרך שיש בה פגיעה ממשית בזכויות הנחקר ועוד). תלונות כאלה יש להגיש ליחידה לתלונות הציבור של משטרת ישראל.

למה להתלונן במח”ש?
• כי זאת זכותכן.ם!
• כדי ששוטרים שעשו שימוש בכוח שלא כדין כלפי אזרחים ייענשו על מעשיהם.
• הגשת תלונה במח”ש בעקבות אירוע של אלימות משטרתית עשויה להביא להרתעת שוטרים משימוש לרעה בסמכותם.
• תלונות המוגשות למח”ש נרשמות ומתועדות, וכך ישנם נתונים ומעקב על מספר מקרי האלימות המשטרתית בישראל.
• תלונה במח”ש עשויה לשמש בסיס לתביעה נזיקית עתידית, במידה שנגרם למתלונן נזק גוף או נזק לרכוש.

מי יכול/ה להתלונן במח”ש?

כל אדם רשאי לפנות למח”ש בתלונה אם יש בידו מידע ביחס לעבירה פלילית שביצע איש/אשת משטרה – בין אם הוא קורבן העבירה או עד לה או שהמידע הגיע אליו ממקור כלשהו.

כיצד מגישים תלונה במח”ש?

תלונה למח”ש ניתן להגיש באופן עצמאי או באמצעות עורך/ת דין. במקרה של תלונה מורכבת או חמורה במיוחד רצוי לפנות לעורך דין על מנת שייעץ משפטית, ינסח תלונה מקיפה המתייחסת לכלל ההיבטים המשפטיים, יכין את המתלונן לעדותו במח”ש וכן יבצע מעקב אחר התלונה. במקרים אלה ניתן לפנות לוועד נגד עינויים (טלפון: 03-7733134) ולקבל ליווי וייצוג משפטי ללא עלות במידת הצורך.

את התלונה ניתן להגיש באמצעות טופס מקוון, בדואר, בפקס, בדואר אלקטרוני או ישירות במשרדי מח”ש השונים בתיאום מראש.

תלונה בכתב: באופן מקוון – ע”י מילוי טופס התלונה באתר פרקליטות המדינה (בעברית, ערבית או אמהרית).

בגוף התלונה חשוב לציין את פרטי המתלונן המלאים, תיאור מפורט של האירוע ומירב הפרטים אודות השוטר שנגדו מוגשת התלונה. יש לנסות ולהשיג פרטי זיהוי מדויקים ככל הניתן של השוטר ולאסוף את מירב הראיות להתרחשות האירוע: מסמכים רפואיים, שמות של עדים פוטנציאליים, ואם ישנם סרטונים ותמונות – להכין מהם עותקים ולצרף לתלונה. אמנם זהו תפקידה של מח”ש לאסוף ראיות, אבל פעמים רבות היא אינה עושה זאת, ולכן מומלץ לנסות ולהשיג כמה שיותר ראיות שיגבו את התלונה.

חשוב לדעת כי גם במקרה של הגשת תלונה בכתב, המתלונן יזומן למסירת עדותו בעל פה בפני חוקר/ת מח”ש, בשלוחה המטפלת בתיק.

תלונה בעל-פה: בנקודת מח”ש הקרובה למקום מגוריך (בתיאום טלפוני עם השלוחה הרלוונטית). הגשת התלונה בעל פה היא למעשה מסירת העדות של המתלונן/ת בפני חוקרי מח”ש (ראו להלן – עדות במח”ש).

ניתן להגיש את התלונה בכל עת בכפוף להתיישנות העבירה על פי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי. אך יש חשיבות רבה להגשת תלונה סמוך ככל הניתן למועד האירוע, כשכל המעורבים יכולים להעיד לגבי האירוע מזיכרונם, וכשניתן להגיע אל הראיות באופן קל יחסית בשל היותן “טריות”, לדוגמה: צילומים של מצלמות אבטחה, שככלל נמחקים בחלוף זמן מסוים; צילומים ממצלמות הגוף המותקנות על מדי השוטרים, אשר מחויבים להפעילן בעת ביצוע פעולות אכיפה ומעצר; צילומים שצולמו על ידי עדי ראייה ועוברי אורח שתיעדו את האירוע שעליו מתלוננים.

במקרה של פגיעה גופנית הדורשת טיפול רפואי: רצוי לציין את מקור הפגיעה בפני הרופא/ה המטפל/ת כדי שיהיה תיעוד לכך ברישום הרפואי, ולא להתבייש לבקש שהתיעוד ברשומה הרפואית יהיה מפורט. כדאי אף לציין בפני הרופא/ה פגיעות שאינן נראות לעין, כמו סחרחורות למשל.

ישנה חשיבות רבה אף לתיעוד חזותי של פגיעות: חשוב מאד לצלם ולתעד פגיעות גופניות נראות לעין. שימו לב שהתמונה כוללת תאריך ושעה נכונים וכי ניתן לזהות שמדובר באותו אדם (כלומר, מספר תמונות של כל פגיעה והאדם ממרחקים שונים). חשוב לזכור שישנן פגיעות היכולות להופיע זמן מה לאחר האירוע! אם נגרם נזק לבגדים – קרעים, למשל – צלמו גם אותם. תעדו גם כל נזק שנגרם לרכוש. ראיות אלה מהוות בסיס לתלונה במח”ש, וככל שישנן ראיות רבות ומוחשיות יותר, יהיה קשה יותר לסגור את התיק ללא חקירה מעמיקה.

יש להגיש ראיות אלה ככל שניתן, אך ניתן להגיש תלונה גם בלעדיהן.

עדות במח”ש
העדות במח”ש היא למעשה הגרסה שלכם לתלונה. במועד העדות תתבקשו לתאר בפני חוקר/ת מח”ש את פרטי האירוע שעליו אתם מבקשים להתלונן.
• חשוב לדעת כי בתחילה תתבקשו לתאר את האירוע ללא שאלות מנחות, ולכן חשוב להתכונן לעדות, להגיע מוכנים ולדעת מה תרצו לומר.
• במעמד זה חשוב לפרט את השימוש בכוח שעליו מתלוננים לפרטי פרטים, ולתאר בדיוק (ועד כמה שאתם זוכרים) היכן נפגעתם ומה אירע שלב אחרי שלב. חשוב להתמקד באירוע שעליו מתלוננים, לתארו באופן מסודר ולנסות שלא “להתפזר” ו”לקפוץ” אחורה וקדימה.
• במעמד זה גם חשוב למסור את מירב הפרטים הידועים לכם על השוטר/ת שעליו/ה אתם מתלוננים (למשל – במידה שאינכם יודעים את שמו/ה, לנסות ולתאר מדים, דרגה ומראה חיצוני).
• חשוב להזכיר (שוב) כל ראיה שיכולה לתמוך בגרסתכם: עדי ראייה ופרטיהם, תמונות, סרטונים, מצלמות אבטחה ומיקומן, תיעוד רפואי.
• יש לתאר את התוצאה של המעשים עליהם מתלוננים – אם כאב לכם, אם הרגשתם מושפלים או שפחדתם, לדוגמה.
• בסופה של העדות חשוב לעבור על הפרוטוקול הכתוב, ולוודא שאכן הדברים נכתבו כפי שסיפרתם אותם, וכי לא שכחתם להוסיף פרטים נוספים. אל תהססו לבקש מהחוקר/ת לתקן טעויות שנפלו ברישום – טעויות קורות וזכותכם לבקש זאת!

מה התהליך לאחר הגשת התלונה?

ככלל, כאשר התלונה מעלה חשד ממשי לעבירה פלילית שביצע/ה שוטר/ת, תיפתח נגדו חקירה. לעיתים קרובות נוקטת מח”ש בהליך “בדיקה” ראשוני כדי לבדוק אם יש הצדקה לזמן שוטר לחקירה.

מח”ש תימנע בדרך כלל מלפתוח בחקירה כאשר הטענות מתיישבות עם שימוש חוקי בכוח שנעשה בסמכות המוענקת לשוטר על פי דין לצורך מילוי תפקידו, כאשר היתה חריגה קלה ממידת הכוח המותרת לשימוש או כאשר קיים יסוד סביר לחשד שהתלונה בלתי אמינה.

על פי סעיף 63(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982, על החלטה שלא לחקור תימסר למתלונן הודעה בכתב ללא ציון עילת סגירת התיק, אך ניתן לפנות למח”ש בבקשה לקבלת העילה.

קיימות 3 עילות לסגירת התיק:

  1. חוסר אשמה.
  2. היעדר ראיות מספיקות.
  3. נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (“חוסר עניין לציבור”).

במקרים שבהם בוצעה בדיקה מקדמית בלבד ללא חקירה ייתכנו עילות נוספות לסגירת תיק: חוסר סמכות של מח”ש; היעדר עבירה; נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה; עבריין לא נודע.

במידה שהוחלט לפתוח בחקירה:
• על חוקרי מח”ש לבצע פעולות חקירה שונות במטרה להגיע לחקר האמת, למשל: זימון המתלונן למסירת עדותו בפני חוקר/ת מח”ש, זימון עדי ראייה לעדות; תשאול השוטר/ים המעורבים באירוע שעליו מתלוננים; צפייה בתמונות ובסרטונים מהאירוע וכו’.
• בתום החקירה, היחידה החוקרת מעבירה את תיק החקירה להמשך טיפול ביחידה התובעת. לאחר קריאת תיק החקירה ובחינת חומר הראיות, היחידה התובעת מחליטה אם להגיש כתב אישום, או לסגור את התיק ולסיים בו את הטיפול.
• כאמור, במידה שהוחלט ביחידה התובעת שלא להעמיד לדין את השוטר/ים הנילונ/ים, תישלח הודעת סגירת תיק למתלוננ/ת או לעורך הדין המייצג, אם קיים.
על פי המתווה לייעול עבודת מח”ש, בירור תלונות וחקירתן צריך להסתיים תוך 75 ימים, ועל מערך הפרקליטות במח”ש לקבל החלטה בתיק תוך 6 חודשים. בתלונות מסוג שנאה, גזענות ופגיעה באנשים עם מוגבלות זמן הטיפול אינו אמור לעלות על 4 חודשים.

ערעור על החלטותיה של מח”ש
• הזכות לערר קבועה בסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי, ולפיו על החלטות מח”ש שלא להעמיד לדין או לא לפתוח בחקירה פלילית אפשר להגיש ערר. את הערר יש להגיש למח”ש, והיא תעביר אותו לטיפולה של מחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
• בטרם הגשת הערר, ניתן ורצוי לפנות למח”ש ולבקש לעיין בחומר החקירה. ניתן לעשות זאת על ידי פנייה בכתב לכתובת המייל: [email protected], או ע”י מילוי טופס מקוון באתר פרקליטות המדינה. זכותו של כל מתלונן/ת לעשות זאת גם ללא ליווי משפטי.
• את הערר יש להגיש תוך 60 יום מיום קבלת ההודעה על ההחלטה.
• את הערר על ההחלטה יש להגיש בכתב, בצירוף הנימוקים הרלוונטיים וכל חומר רלוונטי נוסף ישירות למח”ש, בדוא”ל: [email protected], בפקס: 02-6467794 או בדואר לכתובת: רח’ הרטום 8, הר חוצבים, ירושלים, ת.ד. 452508, מיקוד: 91450.
• הגורם המחליט בערר רשאי לקבל או לדחות את הערר ומוסמך להחליט על: הגשת כתב אישום; השלמת חקירה; עילת הסגירה המתאימה.
• ככלל, הטיפול בערר צריך להסתיים בתוך שנה (הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.11). בעבירות מין או אלימות מסוג פשע, על הטיפול בערר להסתיים בתוך 6 חודשים. יש לשים לב כי המועדים כפופים לסמכותם של גופים שונים להאריכם מעת לעת, ולכן זמן ההמתנה להחלטה בערר עשוי להיות ארוך יותר בפועל.
• לא ניתן להגיש ערר על החלטה שהתקבלה בערר. תקיפת ההחלטה בערר יכולה להיעשות אך ורק על ידי עתירה לבג”ץ.

המידע בזכותון זה הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

דחיית עתירת אום אל חיראן: כתם על מערכת המשפט

אנחנו מאוכזבים והמומים מהחלטת בג”ץ מה-21.10.2021 לדחות את העתירה שהגשנו בשם המשפחה יחד עם מרכז עדאלה, המבקשת לטהר את שמו ולחקור מחדש את השוטרים שהרגו את יעקוב אבו-אלקיעאן. בית המשפט העליון החליט ליישר קו עם מערכת החוק שכשלה בהוצאת האמת לאור. בפני בית המשפט הוצגו ראיות חד משמעיות הן לאחריות השוטרים שהביאו למותו של יעקוב ז”ל ואחר כך שיקרו בחקירתם, והן לחפותו של יעקוב. כפי שכתב כבוד השופט גרוסקופף, ‘אם לא ניתן להכריע במידה גבוהה של ודאות שפעל בכוונת מכוון, הרי שמשמעות הדברים היא כי מבחינה משפטית יעקוב אבו-עלקיאן ז”ל היה ונותר חף מפשע’. התוצאה לפיה אזרח חף מפשע שילם בחייו ואיש לא עומד לדין היא בלתי נסבלת, והימנעות המדינה מטיהור שמו של יעקוב מוסיפה חטא על פשע. נמשיך לתבוע שהצדק ייעשה עם יעקוב ז”ל.

להורדת העתירה

יעקוב אבו-אלקיעאן ז”ל. צילום באדיבות המשפחה

ב-9.9.2021: מגיעים לבג”ץ בדרישה לטיהור שמו של יעקוב אבו-אלקיעאן ז”ל

נתניהו התנצל, ראש מח”ש לשעבר הודה שתיק חקירת מותו נסגר ללא הצדקה – ועכשיו הגיע הרגע בו גם בית המשפט העליון ידרש לעשות צדק.

ב-9.9 תגיע משפחת אבו-אלקיעאן לבית המשפט העליון ותבקש מהשופטים להורות לפרקליט המדינה לטהר את שמו של יעקוב אבו אלקיעאן ז”ל, שנורה, הופקר למוות והואשם על לא עוול בכפו בכך שניסה לבצע פיגוע (בג”ץ 1504/20 סארה אבו אלקיעאן נ. פרקליט המדינה. 11:30, בית המשפט העליון, אולם ב’ בפני ההרכב: עמית, גרוסקוף ושטיין).
 

כזכור, בעת פינוי הכפר אום אל חיראן לפני ארבע שנים וחצי, יעקוב יצא במכוניתו מביתו במהירות של 10 קמ”ש, כששוטר ירה בו, פצעו אותו, גרמו לו לאבד שליטה על רכבו ולדרוס את השוטר ארז עמדי לוי ז”ל. לא זאת בלבד, אלא שכוחות השיטור והרפואה הותירו את יעקוב לדמם למוות, לבדו, במשך דקות ארוכות – זאת  במקום להגיש לו טיפול רפואי שהיה מציל את חייו.

מחש פתחה בבדיקה, אך לא כל הראיות נבחנו לעומק, השוטר היורה לא נחקר באזהרה והתיק נסגר. בנוסף, פרקליט המדינה דאז שי ניצן, סרב להכריע בסוגיה האם יעקוב זל היה מחבל או לא.

העתירה שהגישה משפחת אבו-אלקיעאן באמצעות הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל וארגון עדאלה, דורשת, לראשונה לטהר את שמו ולקבוע חד משמעית שיעקוב לא היה מחבל.העתירה גם דורשת לפתוח בהליכים פליליים נגד האחראים למותם הטראגי של יעקוב אבו-אלקיעאן והשוטר ארז (עמדי) לוי, זאת כיוון שההחלטה על סגירת התיק התקבלה על יסוד תשתית עובדתית חסרה: הרשות לא חקרה באזהרה את השוטרים המעורבים, גם לאחר שנודע לה כי הם משקרים בעדותם, לא בחנה סרטון מרכזי מהאירוע שמוכיח שמעורב מרכזי בפרשה שיקר בעדותו ולא בדקה את כלל התרמילים בזירה.

משעה 10:30 תתקיים מחוץ לבית המשפט העליון הפגנה שמארגנת משפחת אבו-אלקיעאן וארגון עומדים ביחד. הציבור מוזמן להשתתף.

יעקוב אבו-אלקיעאן ז”ל. צילום באדיבות המשפחה

 גבר אבואלקיעאן, אחיו של יעקוב זל מסר: “אנחנו מצפים שבית המשפט יעשה סוף סוף צדק עם יעקוב. הגיע הזמן שרשויות המדינה ידגישו שמדובר במחנך ואזרח שומר חוק וחף מפשע. כל המדינה שמעה וראתה בשנים האחרונות כתבות ותחקירים שביססו את עמדת מח”ש והשב”כ שיעקוב לא היה מחבל, ואנו מצפים שבית המשפט העליון הנכבד ימשיך את התהליך ולא יסכים עם המהלך המוטעה של שי ניצן שלא לטהר את שמו של יעקוב. הגיע הזמן לקיים הליך הוגן ולהעמיד לדין את כל שרשרת הפיקוד שגרמה למותם של אזרח ושוטר”.

מהוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נמסר: “מדובר במקרה בעל משמעות חברתית וציבורית גבוהה, שיש בו כדי להקרין על יחסי החברה הבדואית עם מדינת ישראל באופן כללי – כדי לשפר את היחסים העכורים האלה חייבים קודם כל לחזור לפרשת אום אלחיראן, למצות את הדין עם השוטרים המעורבים ולעשות צדק עם משפחת הנפגע”.

מעדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נמסר: ״כעת כבר ברור לכל כי הניסיון לטפול על יעקוב אבו-אלקיעאן ניסיון דריסה נעשה במטרה לטייח את ההרג הנפשע שלו בידי שוטרים. אך מעבר לכך, הראיות שהיו מונחות לפני פרקליט המדינה שי ניצן מעידות בבירור, כי חובה היה לפתוח גם בהליכים פליליים נגד המעורבים בהריגתו, החל מן השוטרים שירו ועד לאנשי הרפואה המשטרתיים שהפקירו אותו לדמם אל מותו. על בג״ץ להורות על ביטול החלטת שי ניצן, ולצד זאת גם יש לחקור את כל הדרגים ברשויות האכיפה על התנהלותם בפרשה. אנו נמשיך להילחם נגד מתן חסינות למעשי הרג של אזרחים ערבים פלסטינים בידי שוטרים, וניאבק להשגת אחריותיות על מעשים אלה”.

עינויים בישראל 2021: תמונת מצב

ארבע שנים וחצי. מספיק זמן כדי לסיים תואר, לטייל שנה מסביב לעולם, להתאושש ולמצוא עבודה; מספיק זמן כדי לתכנן, לבנות ולשגר חללית לירח; מספיק כדי להיוולד, ללמוד ללכת ולדבר, לרכוש מיומנויות חברתיות ולסיים שנה וחצי במערכת החינוך.

הבנתם את העיקרון.

ארבע  שנים וחצי הוא גם הזמן הממוצע שלוקח לאגף לבירור תלונות נחקרי שב”כ במשרד המשפטים (המבת”ן) לערוך בדיקה מקדמית לתלונה על עינויים, בטרם יחליט אם להמליץ על ביצוע חקירה פלילית. כך עולה מנתונים שאספנו עבור דף מידע על מצב העינויים בישראל, שפרסמנו החודש. 
אחרי שנטלו לעצמם כל כך הרבה זמן, אפשר היה לצפות מאנשי המבת”ן להפוך כל אבן, לבחון כל טענה על פציעה או התעללות לא חוקית בשבע עיניים, ולתשאל כל חוקר שב”כ באופן מדוקדק ומתוחכם.

בפועל, אין דבר רחוק יותר מהאמת. מדי שנה אנחנו מגישים למבת”ן תלונות מפורטות הכוללות את עדות הנחקר, טיעונים משפטיים מפורטים וחוות דעת של רופאים ומומחי בריאות נפש המראות את הפגיעות והשלכות הפיזיות והנפשיות של העינויים. התשובות שאנחנו מקבלים כלליות ברובן ולא מאוד מנומקות. שוב ושוב נציגי המבת”ן אומרים שבדקו ולא מצאו תימוכין לתלונת הנחקר, שוב ושוב הם מפחיתים מערכן של חוות דעת המומחים המוגשות להם, שוב ושוב גונזים את התלונה כאילו דבר לא ארע.

יחד עם זאת, לאחרונה, בזכות לחץ שהפעלנו, התקבלו החלטות בכמות גדולה יחסית של תיקים שהעלו אבק במשך שנים ארוכות. לא מדובר בבשורה מרעישה עבור הנחקרים – התיקים נגנזו ושום הליך פלילי לא צמח מהם – ובכל זאת – תזוזה מסויימת.

בתשובות הגניזה האלה יש  נקודה מעניינת שחזרה על עצמה. על אף ההחלטה שלא לפתוח בהליכים, בין השיטין מודה המבת”ן שלא ניתן לשלול לחלוטין את האפשרות שאכן נעשו מעשים איומים. בכמה מקרים, כמו איום על אדם שיסיים את החקירה כשהוא משותק בגופו, מניעת טיפול רפואי, וצעקות באוזנו של אדם שהובילו לנזק גופני בלתי הפיך – אף  הודיע המבת”ן שיפנה  לשב”כ בבקשה ל”חידוד נהלים”.

מטבע הדברים – כיוון שמדובר בעבודת השב”כ  – איננו יודעים מהם הנהלים ובאיזה אופן הם יחודדו, אבל אנחנו ממשיכים לעקוב וללחוץ כדי לקבל תשובות ברורות וכדי שהנהלים אכן ישונו באופן שיפחית במידה את הפגיעה בגופם ובנפשם של הנחקרים בעתיד.

זה כמובן רחוק מלהספיק. משרד המשפטים, והמבת”ן בתוכו, לא יכולים בשום אופן להסתפק בהבטחות קלושות ל”חידוד נהלים”. הם חייבים להתחיל לחקור כראוי, להעמיד לדין ולעשות ככל שביכולתם כדי להבטיח שהאיסור המוחלט על עינויים אכן ייושם.

מכתב: חיילים וחיילות מצלמים להנאתם עצורים מכוסי עינויים בטלפונים הניידים

ב-21.4.2021 כתבנו לפרקליט הצבאי הראשי, יחד עם “המוקד להגנת הפרט”, כדי להתריע בפניו על תופעה חמורה ומבישה של צילום עצורים פלסטינים ע”י חיילים ו/או שוטרי מג”ב בעת מעצר.

כפי שעולה מדבריהם של מספר עצורים פלסטינים, שהגיעו לאחרונה לוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ולמוקד להגנת הפרט חיילי/חיילות צה”ל ו/או שוטרי מג”ב צילמו את העצורים/ות  בטלפונים הניידים בעוד העצורים נמצאו בחלק מהמקרים מכוסי עיניים, אזוקים ותחת משמורת כוחות הביטחון. מובן שהצילומים בוצעו ללא רשותם של העצורים ולא למטרות המעצר.

להורדת המכתב

גם אלימות משטרתית יכולה להוות עינויים

העמדה לדין פלילי של שוטר שתקף אדם חרדי

בג”ץ 4237/19 רוטמן נ’ המחלקה לחקירות שוטרים

ב- 18.5.17 נעצר דוד רוטמן במהלך פעולה יזומה של המשטרה בתוך שכונת מאה שערים, במהלכו הותקף על ידי שוטר אשר משך בזקנו כשהוא אזוק ומנוטרל. השוטר התוקף מילא לאחר מכן דוח מעצר שקרי שבו האשים את רוטמן ב”תקיפת שוטר”.

במח”ש החליטו לסגור את התיק כנגד השוטר והוחלט שלא לנקוט נגדו בהליכים פליליים.

ב-21.6.18 עו”ד נועה לוי מהוועד נגד עינויים הגישה ערר על ההחלטה. הערר נדחה בטענה כי סגירת התיק בנסיבותיו מוצדקת וכי אין מקום להתערב בהחלטה.

ב-23.6.19 עתר הוועד נגד עינויים יחד עם דוד רוטמן והאגודה לזכויות האזרח בישראל לבג”ץ בדרישה שביהמ”ש יתערב בהחלטת מח”ש להימנע מהעמדה לדין פלילי של השוטר. בעתירה נטען כי אי העמדתו לדין פלילי של השוטר בנסיבות אלה, הן ביחס לתקיפתו המשפילה של אדם אזוק ומוחזק והן ביחס להגשת דו”ח המעצר השקרי מהווה פגיעה קשה באינטרס הציבורי, כי היא בלתי סבירה באופן קיצוני ומהותי וכי היא נגועה בטעות היורדת לשורשו של העניין. בנוסף, לגבי תלונת השווא נטען כי היא עבירה חמורה אשר מאיימת על ביטחונם של אנשים ומעלה חשש שמערכת המשפט תפעל על בסיסה ותרשיע חפים מפשע.

ב- 17.02.20 התקיים דיון בעתירה בבג”ץ. ביהמ”ש לא קיבל את הדרישה להעמיד לדין פלילי את השוטר, ולכן הוחלט למשוך את העתירה.

עוד: נועה לוי ואפרת ברגמןספיר

להורדת העתירה

לכתבה בנושא ממקור ראשון

יוני 2021: ח”כים מביאים לכנסת את קולם של המעונים

ביוני 2021, לרגל היום הבינלאומי להזדהות עם קורבנות עינויים, ביקשנו מששה חברי כנסת אמיצים להביא את קולם של המעונים למליאה ולקרוא לישראל לחוקק באופן מיידי חוק נגד עינויים:

נגישות