עינויים בבורמה (מיאנמר)

למעלה מ-4,400 איש נעצרו על ידי הצבא בבורמה מאז ההפיכה הצבאית ב-1 בפברואר 2021. חלקם נחטפו מהרחובות, אחרים נעצרו בפשיטות ליליות ובניהם מפגינים, עיתונאים, אישי ציבור ואף ילדים.

אלה שהשתחררו מדווחים על אלימות ועינויים מידי הצבא הבורמזי, כולל כמה שיטות מצמררות במיוחד, כמו גזירת אוזניים במספריים.

פרטים נוספים בכתבה שהתפרסמה ב-28.4.2021 ב-CNN

פרוטוקול לתיעוד מניעת שינה

למניעת שינה בזמן חקירה, מעצר וכליאה פנים רבות. שכיחותה בחקירות ובמתקני כליאה, השפעתה הפיזית והנפשית הקשה על נחקרים וכלואים, והעובדה שלרוב אינה משאירה סימנים לאחר כ- 24 שעות הופכים את תיעודה לחשוב במיוחד. מטרת פרוטוקול מניעת השינה היא לסייע לעורכי דין לתעד באופן שלם ומדויק יותר אירועים של מניעת שינה של נחקרים וכלואים המוחזקים על-ידי רשויות הבטחון, במיוחד במהלך חקירות. גרסתו של פרוטוקול מניעת השינה בעברית קוצרה והותאמה למציאות המקומית על-ידי הוועד נגד עינויים. גרסה זו מיועדת לעורכי דין ואינה כוללת את חלקו האחרון של הפרוטוקול המיועד לאנשי רפואה ובריאות נפש, אותו ניתן למצוא בגרסה באנגלית.

להורדה ושימוש בפרוטוקול

לוועד הציבורי נגד עינויים בישראל דרוש/ה עורך/ת דין במשרה מלאה

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל הוא ארגון זכויות אדם, אשר מאז 1990 פועל למען מיגור העינויים בישראל. אנחנו מגינים על מי שנפגעו בחקירות, בהפגנות, בעת מעצר, בבתי הסוהר ועוד; ומייצגים ישראלים, פלסטינים, פליטים ומהגרים שספגו עינויים, יחס בלתי אנושי ואכזרי או משפיל מידי הרשויות הישראליות– שב”כ, משטרת ישראל, צה”ל ועוד. מידע נוסף על פעילות הוועד ניתן למצוא באתר.
הוועד מציע עבודה בצוות מגובש, מסור ומגוון, שבו קולה של כל עובדת חשוב ומשפיע. התפקיד מאפשר חשיפה למגוון רחב של סוגיות בזכויות אדם, וצבירת ניסיון משמעותי בכתיבה וניתוח משפטי, עבודה עם נפגעים, וקידום מדיניות ציבורית. אנחנו שמים דגש על רווחה נפשית ומניעת שחיקה, ומאפשרים עבודה בתנאים גמישים.

תיאור התפקיד:
· ייצוג משפטי של נפגעי עינויים ואלימות מוסדית, ובכלל זה כתיבת תלונות, הגשת עררים ועתירות לבתי המשפט.
· קידום סוגיות עקרוניות בתחום ההגנה על נפגעי עינויים ומניעת עינויים בישראל. כתיבת עתירות לבג”ץ וניהולן.
· ייצוג הארגון בפורומים משפטיים וציבוריים, ובכלל זה: ועדות כנסת, משרדי ממשלה, וקואליציות עם ארגונים עמיתים.
· מתן הרצאות והעברת הכשרות לקהלים רלוונטיים.

דרישות התפקיד:
· מחויבות עמוקה להגנה על זכויות אדם ולערכי הארגון.
· רישיון לעריכת דין בישראל.
· ניסיון של שנתיים לפחות במשפט חוקתי, מנהלי ו/או פלילי.
· יכולת ביטוי מצוינת בכתב ובע”פ בעברית.
· יכולת עבודה עצמאית.
· יחסי אנוש מעולים ונכונות לעבודה בצוות מגוון.
· שליטה בשפה הערבית – יתרון משמעותי.
· ניסיון במשפט פלילי – יתרון.

מקום העבודה: משרדי העמותה בתל אביב, תינתן גמישות לעבודה מהבית. היקף משרה: 100%.
תחילת עבודה מיידית
מעוניין/ת בתפקיד מתבקש/ת לשלוח קורות חיים וכן מכתב נלווה קצר המפרט את מידת ההתאמה לתפקיד, עד יום 31.8.22 אל עו”ד אלונה קורמן בכתובת דוא”ל: [email protected]
סודיות מובטחת. רק פניות מתאימות תענינה.

לוועד הציבורי נגד עינויים בישראל דרוש/ה עורך/ת דין פרילנסר לביקורי כלואים

מקום העבודה: אזור הדרום.
תחילת העבודה: מידי.

דרישות התפקיד:
• מחויבות להגנה על זכויות אדם.
• תואר בוגר במשפטים ורישיון לעריכת דין בישראל.
• ערבית ברמת שפת אם ועברית ברמה טובה מאוד – קריאה כתיבה.
• ניסיון בהגנה על זכויות עצורים – יתרון.
• יחסי אנוש מעולים, גמישות ויכולת מוכחת לעבודה עצמאית.
• מגורים באזור הדרום.
• רכב ורישיון נהיגה.

תיאור התפקיד:
ביקור עצורים במתקני הכליאה בדרום הארץ, גביית עדויות בערבית ובערבית, עדכון העצורים אודות הטיפול המשפטי בעניינם.

המעוניין/ת בתפקיד מתבקש/ת לשלוח קורות חיים עד יום 30.6.2022 אל: [email protected]

סודיות מובטחת. רק פניות מתאימות תענינה.

للّجنة العامة لمناهضة التعذيب في إسرائيل مطلوب/ة محامي/ة مستقل/ة

مكان الوظيفة: منطقة الجنوب.
بداية العمل: فوري

متطلبات الوظيفة:
• التزام تام بمبادىء حقوق الانسان.
• لقب أول في الحقوق ورخصة مزاولة المهنة من نقابة المحاميين الإسرائيلية.
• إتقان اللغة العربية بمستوى لغة أم واللغة العبرية بمستوى جيد جدا – قراءة، وكتابة.
• خبرة بالدفاع عن حقوق الأسرى والمعتقلين- أفضلية.
• علاقات اجتماعية ممتازة، مرونة وقدره مُثبتة على العمل بشكل مستقل.
• السكن في منطقه الجنوب.
• سيارة ورخصة قياده.

التعريف الوظيفي:
زيارة معتقلين وأسرى في شتى أرجاء البلاد, وتوثيق افادات ضحايا التعذيب باللغتين العربية والعبرية, وإعلام الأسرى بالمستجدات القانونية المتعلقة بشكاويهم.

يتوجب على المعنيين/ات بالوظيفة إرسال سيرة ذاتية الى البريدالالكتروني: [email protected]
آخر موعد لتلقي الطلبات: 30.6.2022.

السرية مضمونة وستتم الاستجابة للتوجهات الملائمة فقط .

לוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
דרוש/ה עורך/ת דין פרילנסר לביקורי כלואים

מקום העבודה: אזור הדרום.
תחילת העבודה: מידי.

דרישות התפקיד:
• מחויבות להגנה על זכויות אדם.
• תואר בוגר במשפטים ורישיון לעריכת דין בישראל.
• ערבית ברמת שפת אם ועברית ברמה טובה מאוד – קריאה כתיבה.
• ניסיון בהגנה על זכויות עצורים – יתרון.
• יחסי אנוש מעולים, גמישות ויכולת מוכחת לעבודה עצמאית.
• מגורים באזור הדרום.
• רכב ורישיון נהיגה.

תיאור התפקיד:
ביקור עצורים במתקני הכליאה בדרום הארץ, גביית עדויות בערבית ובערבית, עדכון העצורים אודות הטיפול המשפטי בעניינם.

המעוניין/ת בתפקיד מתבקש/ת לשלוח קורות חיים עד יום 30.6.2022 אל: [email protected]

סודיות מובטחת. רק פניות מתאימות תענינה.

נחום ברנע על הפנייה שלנו לבית הדין הבינלאומי בהאג, הבוקר בידיעות אחרונות:

// הודעה לעיתונות //

הוועד נגד עינויים בפנייה תקדימית לבית הדין הבינלאומי בהאג:
לחקור ולהעמיד לדין מעורבים בביצוע עינויים במסגרת החקירה שמנהל ביה”ד בחשד לפשעי מלחמה בשטחים

“העינויים מהווים פשע מלחמה, משחיתים את דמותה המוסרית של החברה הישראלית ואינם יעילים במניעת טרור”

מנכ”לית הוועד, עו”ד טל שטיינר: “אחרי 30 שנות מאבק בעינויים, הגענו למסקנה המצערת שכיום ישראל אינה מעוניינת ואינה מסוגלת לעצור את השימוש בעינויים כלפי פלסטינים, לחקור ביושר את תלונות הקורבנות, ולהעמיד לדין את האחראים. במצב זה, לא נותרה לנו ברירה אלא אלא לקרוא להתערבותו של ביה”ד הפלילי הבינ”ל. מבחינתנו, זהו הצעד ההכרחי והמתחייב כיום במאבק שלנו על דמותה המוסרית של החברה הישראלית, ולמען צדק לקורבנות שאנו מייצגים”

“מעל 1,300 תלונות של קורבנות עינויים – שהוגשו לרשויות האכיפה בישראל מתוך אמונה שהמערכת תמלא את חובתה, תקיים חקירות הוגנות וממצות ותעשה צדק עם הקורבנות – הובילו לאפס כתבי אישום, כולל במקרים בהם נאספו ראיות חד משמעיות לעבירות חמורות על החוק; בעוד שהממשלה ובתי המשפט בישראל מגבים את תרבות השקר והטיוח שעדיין קיימת במערכת הביטחונית”


לתקציר מנהלים בעברית

למסמך המלא באנגלית

הוועד נגד עינויים פונה אל בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ודורש לכלול את פשע העינויים במסגרת החקירה שמנהל ביה”ד מאז מרץ 2021 בחשד לפשעי מלחמה שבוצעו בישראל ובשטחים. פניה זו מתבצעת לאחר ש-1,300 תלונות של קורבנות עינויים, אשר הוגשו מאז 2001, הולידו שתי חקירות פליליות ואפס כתבי אישום.

“במשך 30 שנה נאבק הוועד למען ישראל חופשית מעינויים, באמצעות הגשת תלונות, עתירות ועבודה בכנסת ובממשלה. למרות מאמצינו, מדי שנה מוסיפות להתקבל אצלנו עשרות תלונות חדשות על שימוש בעינויים של כוחות הביטחון כלפי פלסטינים, כולל עינויים פיזיים ופסיכולוגיים קשים. ההחלטה לפנות לבית הדין נעשתה בלב כבד, רק לאחר שהגענו למסקנה כי האפיקים בהם פעלנו עד כה אינם מספיקים כדי לחולל את השינוי הנחוץ. עם זאת, עוד לא מאוחר עבור ישראל להוכיח שהיא אכן רוצה ומסוגלת למגר את העינויים בכוחות עצמה: חקיקת חוק האוסר במפורש על עינויים, עריכת חקירות מקצועיות וכנות, והעמדה לדין של מי שביצעו ואישרו את השימוש בעינויים – הם קודם כל האינטרס שלנו, אזרחי ישראל שרוצים לחיות בדמוקרטיה אמיתית, שבה יש גבול לכוח של השלטון על הפרט, ואיש אינו עומד מעל החוק”, מסרה עו”ד שטיינר.

בפניה אל בית הדין מפרט הוועד נגד עינויים את עדויותיהם של 17 קורבנות שספגו התעללות פיזית ונפשית קשה מידי חוקרי שב”כ – כולל החזקה בתנוחות לחץ מכאיבות שנאסרו על-ידי בג”צ עוד בשנת 1999. רבים מהקורבנות דיווחו כי בסיום החקירות לא יכלו לעמוד על רגליהם מעוצמת הכאב, ומסרו לחוקרי השב”כ הודאות שווא רק כדי להפסיק את העינויים שהופעלו נגדם. על פי הוועד, השימוש בעינויים לא מתרחש במקרה, אלא נעשה באופן שיטתי, על פי נהלים חסויים של שב”כ ובאישור הדרגים הבכירים ביותר.

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל הוקם ב- 1990, ומאז פועל לייצוג ולהגנה על קורבנות עינויים שנפגעו בחקירות, בהפגנות, בעת מעצר, בבתי הסוהר ועוד, ובהם ישראלים, פלסטינים, פליטים ומהגרים שספגו עינויים, יחס בלתי אנושי ואכזרי או משפיל. הפנייה מוגשת בשיתוף פעולה עם הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם (FIDH), ארגון המאגד 192 ארגוני זכויות אדם מרחבי העולם, שסייע עד כה לארגונים רבים בהגשת פניות לבית הדין הפלילי הבינלאומי, בחקירות שונות שניהל ביה”ד.

רקע נוסף

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוקם בשנת 1998 בהמשך לטריבונלים המיוחדים שהוקמו אחרי מלחמת העולם השנייה ואחרי מלחמת האזרחים ביוגוסלביה ורצח העם ברואנדה, במטרה לשים קץ לחסינות ממנה נהנים פושעי מלחמה ברחבי העולם. עד כה הוגשו בביה”ד כשלושים כתבי אישום, וחקירות שונות מתנהלות בו כיום כנגד חשודים ממדינות כגון סודן, גיאורגיה, מיאנמר ואפגניסטן. הוא אינו מעמיד לדין מדינות אלא אנשים, ואינו נוטה להעמיד לדין חיילים או פקידי ממשל בדרגים נמוכים, אלא מכוון למנהיגי המדינות, קובעי המדיניות והמבצעים הבכירים שלה.

על פי סעיף 17 לאמנת רומא, המשמשת כחוקת ביה”ד, עקרון מרכזי לפיו הוא פועל הינו עקרון המשלימות (complementarity): ביה”ד ייכנס לפעולה רק במקרה בו ניכר שהמדינה שבשטחה בוצעו הפשעים, אינה רוצה או אינה מסוגלת לנהל חקירה כנה, להעמיד לדין ולהעניש את האשמים.

ישראל חתמה על אמנת רומא אך לא אשררה אותה, כלומר לא העניקה סמכות לביה”ד לחקור פשעים שבוצעו בתחומה. לעומת זאת, בשנת 2015 חתמה פלסטין על אמנת רומא וקיבלה על עצמה את סמכותו של בית הדין בעניין פשעים שבוצעו בתחומה החל מ- 13.6.2014. בשנת 2019 קבעה התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כי לאחר בדיקה מקדמית שערכה, יש יסוד סביר לחשד כי התקיימו פשעי מלחמה, הן על ידי ישראל והן על ידי ארגון החמאס וגורמים פלסטינים אחרים, בשלושה הקשרים: סוגיית ההתנחלויות, בדיקת האירועים ספציפיים במבצע “צוק איתן” וסביב הוראות הפתיחה באש בזמן “צעדות השיבה “שהתקיימו בסמוך לגדר ברצועת עזה. בשנת 2021, לאחר שבית הדין קבע כי אכן יש לו סמכות לדון בפשעים שביצעה ישראל על פי החשד בשטחים הכבושים, הודיעה התובעת על פתיחה בחקירה רשמית, והבהירה כי בסמכותו של צוות החקירה לבדוק ולחקור נושאים נוספים בהם יעלה חשד לביצוע פשעי מלחמה בשטחים, והוא אינו מוגבל לשלושת הנושאים שעלו בבדיקה המקדמית. על פי האמנה, עינויים יכולים לעלות כדי פשע מלחמה ואף כדי פשע נגד האנושות.

מדינת ישראל מצדה מחרימה את ההליכים באופן גורף, ולא הופיעה עד כה בפני בית הדין – אם כי מדינות ידידותיות לישראל הגישו חוות דעת משפטיות בהליך המקדמי, בה התנגדו לסמכות ביה”ד על הסוגיה, וכן השתתפו בדיון ארגונים ישראליים ובינלאומיים פרו-ממשלתיים. ישראל גם לא צפויה להעניק לצוות החקירה גישה פיזית לישראל ולשטחים לשם ניהול החקירה, וכן לתיעוד ולמסמכים רלוונטיים.

לפרטים נוספים ולתיאום ראיונות – דרור: 050.7248688


הוועד נגד עינויים בפנייה תקדימית לבית הדין הבינלאומי בהאג: לחקור ולהעמיד לדין מעורבים בביצוע עינויים במסגרת החקירה שמנהל ביה”ד בחשד לפשעי מלחמה בשטחים

“העינויים מהווים פשע מלחמה, משחיתים את דמותה המוסרית של החברה הישראלית ואינם יעילים במניעת טרור”

מנכ”לית הוועד, עו”ד טל שטיינר: “אחרי 30 שנות מאבק בעינויים, הגענו למסקנה המצערת שכיום ישראל אינה מעוניינת ואינה מסוגלת לעצור את השימוש בעינויים כלפי פלסטינים, לחקור ביושר את תלונות הקורבנות, ולהעמיד לדין את האחראים. במצב זה, לא נותרה לנו ברירה אלא אלא לקרוא להתערבותו של ביה”ד הפלילי הבינ”ל. מבחינתנו, זהו הצעד ההכרחי והמתחייב כיום במאבק שלנו על דמותה המוסרית של החברה הישראלית, ולמען צדק לקורבנות שאנו מייצגים.

“מעל 1,300 תלונות של קורבנות עינויים – שהוגשו לרשויות האכיפה בישראל מתוך אמונה שהמערכת תמלא את חובתה, תקיים חקירות הוגנות וממצות ותעשה צדק עם הקורבנות – הובילו לאפס כתבי אישום, כולל במקרים בהם נאספו ראיות חד משמעיות לעבירות חמורות על החוק; בעוד שהממשלה ובתי המשפט בישראל מגבים את תרבות השקר והטיוח שעדיין קיימת במערכת הביטחונית”, הוסיפה.

לתקציר מנהלים בעברית

תיעוד עינויים ויצוג משפטי: מדריך לעורכי/ות דין

המדריך פונה לכל עורכי הדין באשר הם — סנגורים פליליים, עורכי דין לזכויות אדם או נציגי החברה
האזרחית. עורך הדין יכול להיות האדם הבלתי-תלוי הראשון שיפגוש את הקורבן לאחר שהיה נתון לעינויים
(או צורות אחרות של התעללות). נגישות מידית זו מאפשרת לספק מענה לצרכים הרפואיים של הקורבן
דרך התערבות מוקדמת, וכן לקיים ראיון עם הקורבן, ראיון שלעתים קרובות חושף ראיות חיוניות.

לקריאת המדריך המלא – לחצו כאן

על פי הנהלים

עינויים: מחקר השוואתי על המסגרת המשפטית בטורקיה ובישראל

לקריאת הדו”ח המלא לחצו כאן

להקדים תרופה למכה

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל

רופאים לזכויות אדם ישראל

דו”ח תקופתי אוקטובר 2011

לקריאה לחצו כאן

פצצות מתקתקות

עדויות של קורבנות עינויים בישראל

הדו”ח המצורף של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל מציג את עדויותיהם של תשעה קורבנות עינויים בישראל,
כולם עצירים פלסטיניים תושבי השטחים הכבושים. העדויות מובאות בשׂפתם הפשוטה, בגוף ראשון, כמעט
בשלמותן, למעט עריכה קלה שנועדה לשמור על רצף הדברים ובהירותם.
העדויות, מהקשות ביותר שהגיעו לוועד בשנים 2004 עד 2006, הן עיקר הדו”ח. צירפנו אליהן מסמכים
רשמיים כעדויות רפואיות, זיכרונות דברים של חוקרי שירות הביטחון הכללי (שב”כ) וכתבי בתי-משפט. הטענות
העובדתיות שבעדויות קורבנות העינויים פורטו בתלונות הוועד למשרד היועץ המשפטי לממשלה, והן לא נסתרו.

לקריאת הדוח

נגישות