הוועד פועל במישורים שונים כנגד עינויים, יחס אכזרי בלתי אנושי או משפיל שמבצעים כוחות הביטחון: במישור המשפטי, אנו מבקרים במתקני המעצר, אוספים עדויות, מגישים תלונות ועותרים לבג”ץ. אנו מתעדים מקרים של אלימות בלתי-חוקית ובלתי מוסרית בהפגנות, במעצר ובמקרים אחרים. במישור הציבורי, אנו כותבים ומפרסמים עדויות ודו”חות העוסקים בשימוש בעינויים בחקירה, בזכויות עצירים ואסירים, ובנושאים רלבנטיים נוספים. אנו יוזמים אירועים ציבוריים העוסקים בזכויות האדם בכלל ובעינויים והתעללויות בפרט. במישור החקיקתי, אנו פועלים לחקיקת חוק נגד עינויים בישראל וליישום האמנה הבינלאומית נגד עינויים, עליה חתומה ישראל.
-
עינויים בישראל כיום
האם יש עינויים בישראל?!
✱ בהחלט.
אנו בוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
נתקלים מדי שנה בעשרות תלונות
על עינויים קשים של נחקרי שב"כ.
הפרות זכויות אסירים, אזרחים
ותושבים מתרחשות בישראל דרך
קבע ואסורות אף הן על פי אותם
חוקים והלכות האוסרים על עינויים. -
באינסטגרם
-
בפייסבוק
הדיווחים החדשותיים מהימים האחרונים מציירים תמונה קשה ובלתי נסבלת של הנעשה בבתי הכלא בישראל מאז תחילת המלחמה: התעללות, הזנחה, יחס משפיל, היעדר טיפול רפואי ראוי – ומעשים העולים לכדי עינויים של ממש כלפי אסירים.כך, כתבה שפורסמה בעיתון הארץ הציגה עדויות קשות למצב תת-תזונה חמור בקרב אסירים בכלא מגידו – עד לכדי חולי ומקרי מוות. אחד האסירים, קטין בן 16, שוחרר כשהוא סובל מסקביאס חוזר, מחלת מעיים, חבלות והזנחה. ועדת השחרורים קבעה כי מצבו הידרדר ל"תת־משקל מסכן חיים".
בכתבה נוספת שפורסמה הבוקר באתר Ynet, נחשף כי שלושה חיילי מילואים, ששירתו במתקן "פילון" בצפון, נחקרו בחשד למעורבות באירועי אלימות והתעללות באסירים. ברקע הדברים עדיין מרחפת פרשת שדה תימן – חמישה חיילים נוספים החשודים בהתעללות קשה באסיר, שהובהל לאחר מכן במצב קשה לבית החולים.
אך כדי להבין כיצד מתאפשרים מקרים כאלה, יש להתבונן בלב הבעיה: חוק כליאת הלוחמים הבלתי חוקיים (חוק הלב"חים) – חוק שתוקן בחיפזון בסוף 2023, עם פרוץ המלחמה, ומאפשר פגיעה חמורה וחסרת תקדים בזכויותיהם של אסירים. התיקון לחוק, שבחסות הטראומה הלאומית, הזעם הציבורי והכאוס המדיני, שימש קרקע פורייה למדיניות נקמנית, אלימה וקיצונית – שהתוצאות שלה מתבררות לנגד עינינו.
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל עתר כבר בפברואר 2024 נגד התיקון לחוק, בשל הפגיעה הבלתי מידתית בזכויות האדם שהוא מחולל. העתירה עדיין נדונה, אך הנתונים שמסרה המדינה במסגרתה מדאיגים: אלפים שוחררו ללא אישום והוחזרו לעזה, לגבי יותר מ-140 עצורים אין למדינה כלל פרטים – פשוט "נעלמו", והיתר מוחזקים ללא ביקורי משפחה, ללא ייצוג משפטי הולם, ובתנאי מחיה קשים ביותר. במקביל, משרד האסירים הפלסטיני מדווח על 73 אסירים שמתו בבתי הכלא ומתקני המעצר מאז 7 באוקטובר. בקשות חופש מידע ושאילתות בנושא שהופנו למדינה טרם נענו.
שבוע הבא החוק צפוי לעלות לדיון על הארכה נוספת – והוועד נגד עינויים ימשיך להתנגד לו בתוקף, ויביע עמדה זו בפני הכנסת.
מאז ה-7 באוקטובר, תחת מדיניותו של השר לביטחון לאומי, מערכת הכליאה בישראל הידרדרה למצב שמחייב בדק בית מיידי. אין חולק כי אירועי אותו היום היו מזעזעים ודורשים תגובה תקיפה כלפי מבצעיהם. אך מדיניות של ענישה קולקטיבית, המנוגדת לעקרונות יסוד של צדק והליך הוגן, רק מוסיפה חטא על פשע. הפיכת סוהרים וחיילים לנוקמים במקום לשומרי סדר – היא חציית קו אדום מוסרי ומשפטי.
(קישורים לכתבות בהארץ וב-Ynet – בתגובות)
בין המלחמה הניטשת בעזה לזו שבתקווה מסתיימת עם איראן, זכויות האדם נמצאות תחת מתקפה חסרת תקדים. דווקא בשל כך, אנחנו בוחרות להתעקש ולשים את הזרקור על היום הבינלאומי להזדהות עם קורבנות עינויים, המצוין ברחבי העולם בכל שנה ב- 26 ביוני - היום בו נכנסה לתוקף אמנת האומות המאוחדות נגד עינויים בשנת 1987.כאשר מצד אחד אנו עדים למספר חסר תקדים של עצורים מעזה, המוחזקים בישראל ללא זכויות בסיסיות מאז 7 באוקטובר 2023, ומצד שני מפגינות ומפגינים נעצרים, נחקרים, מופשטים ולעיתים אף מוכים – נדמה שכיום, הסיכון להפוך לקורבן של עינויים או אלימות שלטונית מאיים על כל אחת ואחד מאיתנו.
אנו רואות חשיבות עליונה להמשיך להיאבק על שמירה על זכויות האדם – דווקא עכשיו, דווקא כאן. התקווה לסיום הלחימה, הן בעזה והן באיראן, אינה רק תקווה לשקט, אלא תקווה לשינוי עמוק יותר: לשחרורם המיידי של 49 החטופים, חיים ומתים, שנותרו בשבי החמאס, לסיום משטרי הכוח וההשפלה, להחזרת כבוד האדם למקומו הראוי, ולבניית עתיד המבוסס על חירות, שוויון וצדק לכל. גם בזמנים קשים – ואולי במיוחד בהם – אנו מאמינות שחברה נמדדת ביכולתה לשמור על אנושיותה.
🔗 קראו את הניוזלטר המיוחד שהוצאנו לציון היום הבינ״ל להזדהות עם קורבנות עינויים: tinyurl.com/2ez832pu
🔗 קראו את המסמך שלנו (אנגלית בלבד) ובו עובדות ופרטים על עינויים ויחס אכזרי לפלסטינים בבתי המעצר בישראל מאז 7 באוקטובר: tinyurl.com/2x6h5fjy
🔗 לחיזוק העבודה שלנו בתרומה חד-פעמית או קבועה, שתתן רוח גבית למאבקנו למען זכויות אדם ונגד אלימות שלטונית ועינויים: www.israeltoremet.org//amuta/580168854
אירועי מצעד הגאווה בירושלים ביום חמישי האחרון חשפו מראות מטרידים: שוטרים מתנכלים למשתתפות ולמשתתפים, חוטפים שלטים של פעילות נגד המלחמה, מתעמתים עם חבר כנסת ועוצרים באלימות אחת מהצועדות. זו תזכורת כואבת לרגרסיה עמוקה שמתחוללת במשטרה בתקופה האחרונה – תוצאה ישירה של מינוי שר ומפכ״ל חדש.נדמה כי רוח המפקד חלחלה לשטח – ושוטרות ושוטרים מרשים לעצמם לחרוג מתחומי האחריות המוגדרים של שמירה על החוק והסדר הציבורי, ולעבור לפעולה אקטיבית של השתקה, דיכוי, ואכיפת קו פוליטי נגד מי שמעז למחות, להביע ביקורת, או להתנגד למלחמה.
במשך יותר מעשור וחצי, מצעדי הגאווה התקיימו כמעט ללא עימותים עם המשטרה. אמנם היו מקרי אפליה והתנכלות כלפי קהילות מוחלשות אחרות, אך המצעד עצמו זכה לרוב להגנה יחסית. כעת, כשגם הוא הופך לזירה של עימות, יש בכך אות אזהרה ברור לקראת מצעדי ואירועי הגאווה הקרובים.
אנו קוראות למשטרה בכל הערים והמרחבים: הגנו על הקהילה הגאה, כמו על כל קהילות המיעוט בישראל. שמרו על חופש הביטוי והזכות להפגין – זכויות בסיסיות בדמוקרטיה, שדווקא בימים אלה, בהם ההסתה גוברת והאלימות מתפשטת, חשיבותן כפולה ומכופלת. הקהילות המוחלשות זקוקות להגנה – לעיתים גם מפני המשטרה עצמה.
אנו שבות וקוראות לכל מי שנפגע.ה מאלימות שוטרים – אל תישארו לבד. פנו אלינו לייעוץ וליווי משפטי בקו החם:
050-5317696
