צורך דחוף בעריכת בדיקה של משרד מבקר המדינה בעניין שיטות החקירה בשב”כ והכשלים במערכת בירור תלונות הנחקרים

באוקטובר 2020 פנינו לוועדה לביקורת המדינה בכדי לדרוש לבדוק בדחיפות את חקירות השב”כ, שלא נבדקו על ידי מבקר המדינה מאז 1995.

בשנת 1999 ניתן פסק הדין בבג”ץ 94/5100 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ’ ממשלת ישראל, שקבע שאין לשב”כ סמכות להפעיל אמצעים פיזיים בחקירות וכי עינויים ויחס אכזרי, בלתי אנושי
או משפיל כלפי נחקרים – אסורים. אולם מתלונות רבות שמתקבלות לאורך השנים , עולה חשש ממשי כי שיטות פסולות ממשיכות לשמש
את השב”כ בחקירותיו. במקביל, המערכת שנועדה לברר את תלונות הנחקרים אינה מתפקדת ותלונות נסגרות באופן שיטתי וגורף:
קרוב ל-1,300 תלונות הוגשו לממונה על בדיקת תלונות נחקרי שב”כ )מבת “ן( מאז שנת 2001 ,אך רק באחת מהן נפתחה חקירה
פלילית, ו- 0 כתבי אישום הוגשו עד היום; זמן הבדיקה הממוצע של בדיקת מבת “ן עומד כיום על 46 חודשים.

על רקע זה, יש צורך דחוף לערוך בדיקה נוספת של מבקר המדינה בדבר שיטות החקירה בשב”כ ואופן הטיפול בתלונות אודות שימוש
בעינויים בחקירותיו, ומבקר המדינה הוא הגוף בעל הסמכות והיכולת לערוך בדיקה זו.

בפועל, בוצעה רק בדיקה אחת בנושא בין השנים 1988-1992. הדו”ח שהוגש בשנת 1995 על ידי מבקרת המדינה לשעבר, כב’ השופטת
( בדימוס) מרים בן פורת, קבע ממצאים קשים ומטרידים באשר לחוסר דיווח אמת ואי עמידה בנהלים, וכן על העדר בקרה ממשית על חקירות ועל הטיפול בתלונות לגביהן . מאז ועד היום לא בוצעה עוד בדיקת עומק.