פרוטוקול איסטנבול בחמש נקודות

מה זה פרוטוקול איסטנבול?
פרוטוקול איסטנבול הוא מדריך שנועד להעניק לאנשי מקצוע כלים פרקטיים לחקירה, זיהוי ותיעוד אפקטיביים של פגיעות עינויים וצורות אחרות של התעללות. הוא נכתב על-ידי למעלה משבעים וחמישה מומחים מתחומי הרפואה, בריאות הנפש והמשפט, ומיועד לאנשי מקצוע משלל תחומים – עורכי-דין ורופאים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, אנשי זכויות אדם וחוקרים מטעם המדינה. פרוטוקול איסטנבול אומץ על-ידי האו"ם בשנת 1999, וכיום הוא מהווה סטנדרט בינלאומי לתיעוד עינויים ומשמש כאמת מידה לחקירה אפקטיבית של עינויים עבור גופים בינלאומיים ובתי משפט – דוגמת בית המשפט האירופי לזכויות אדם.

מה יש בפרוטוקול איסטנבול?
פרוטוקול איסטנבול מנחה בהרחבה כיצד לזהות ולתעד סימנים פיזיים ונפשיים של עינויים, כיצד לראיין אדם הטוען שעבר עינויים, וכיצד ניתן להעריך נכונה את אמינות הטענות. הפרוטוקול גם מנחה אנשי מקצוע כיצד לשלב את יכולותיהם המקצועיות בצורה אפקטיבית, וכיצד לכתוב דוחות הערכה לגופים משפטיים בדבר מידת ההתאמה של הממצאים (או חסרונם) עם טענות העינויים. (הוא אינו כולל צ'ק- ליסטס, אלא מנחה אנשי מקצוע בהסתמך על הכשרתם והידע המדעי המקובל בתחומם.) ניתן לקרוא את המדריך באנגלית, בעברית, ובערבית.

איך ניתן להשתמש בפרוטוקול איסטנבול?
הפרוטוקול משמש כמדריך best practices לאנשים העובדים עם ולמען קורבנות ושורדי עינויים: הוא מנחה אנשי רפואה ובריאות הנפש כיצד לבצע הערכות רפואיות-נפשיות אינטרדיסציפלינריות וכיצד לתעד ולהעריך טענות ספציפיות לעינויים ואת השפעתם; הוא משמש כמדריך מקצועי לחוקרי מדינה, לאנשי החברה האזרחית ולשופטים המבצעים חקירות משפטיות של טענות על עינויים והתעללות; ומעניק כלים פרקטיים וכללים אתיים לעורכי-דין ואנשי בריאות, אשר פעמים רבות הם הראשונים לפגוש בקורבנות עינויים. כיום הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל הוא הארגון היחיד בישראל המבצע הערכות לפי פרוטוקול איסטנבול ומקיים הכשרות לאנשי מקצוע.

ומה בעצם המעמד של פרוטוקול איסטנבול בישראל?
פרוטוקול איסטנבול אינו בעל מעמד מחייב מבחינה חוקית בישראל ובמקומות רבים אחרים. עם זאת, גופים רבים בישראל ומחוצה לה הכירו בו כסטנדרט לבדיקה אמינה ומקצועית של טענות עינויים התואם את דרישות המשפט הבינלאומי. בישראל, הפרוטוקול זכה להכרה בדו"ח השני של ועדת טירקל, הועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31 במאי 2010, ובדוח של צוות יישומו ("וועדת צ'חנובר") – שהמליץ ישירות על קיום הכשרות לפי פרוטוקול איסטנבול לעובדי מדינה ושהמלצותיו אומצו על ידי ממשלת ישראל ביולי 2016. בנוסף, פרוטוקול איסטנבול הוכר על-ידי ההסתדרות הרפואית בישראל כסטנדרט בינלאומי המהווה עקרון מנחה לרופאים בתחום של אסירים וזכויות אדם. במאי 2016 ביקרה בשלישית הוועדה נגד עינויים של האו"ם את מדינת ישראל על העדר שימוש מספק בפרוטוקול וציינה: "…הוועדה מצירה על העדרה של הכשרה ספציפית וסדירה לעניין אופן הזיהוי והתיעוד של מקרי עינויים ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים בהתאם לפרוטוקול איסטנבול" (סעיף 10).

ו…למה זה טוב?
− להכרה בשורדי עינויים כקורבנות עבדות וסחר במקרים בהם קיים קושי להוכיח את הטענות
− לביסוס טענות בדבר עינויים בחקירות פליליות ובהליכי בקשת מקלט
− לאבחון והכרה בפגיעות הפיזיות והנפשיות ארוכות הטווח של העינויים בתביעות נזיקין
− לתיעוד קולם של הקורבנות והשורדים ופתיחת פתח להליכי שיקום
− לתמיכה מקצועית בא/נשי מקצוע המקדמים את זכויותיהם של קורבנות ושורדי עינויים
− לקידום סטנדרטים אחידים של זיהוי ותיעוד פגיעות עינויים והבנה של השפעותיהן בקרב עובדי ציבור
− להכשרת א/נשי מקצוע העובדים עם ומטפלים באוכלוסיות פגיעות על-פי סטנדרטיים בינלאומיים מקובלים