للاستشارة القانونية:
الرجاء الاتصال باللجنة عبر الهاتف أو عبر الواتساب على الرقم: 050.5317696
يمكنكم ترك رسالة (واتس اب) في حال عدم الرد.
لأي توجهات أخرى غير متعلقة بالاستشارة القانونية:
يمكنكم إرسال بريد إلكتروني إلى: [email protected]
أو الاتصال على رقم المكتب: 03.7733134
رقم المكتب متاح أيام الاثنين والأربعاء بين الساعة 10:00 صباحًا و14:00 بعد الظهر.
-
التعذيب في إسرائيل
من المؤكد، أننا في اللجنة العامة لمناهضة التعذيب نعالج سنويًا عشرات الشكاوى من أشخاص تعرضوا للتعذيب القاسي خلال تحقيقات الشاباك.
يشمل التعذيب تقييد الأطراف المؤلم، والحرمان من النوم، والتعريض للحرارة العالية أو للبرودة الشديدة، والتحرش الجنسي، والإهانة على خلفية دينية.
كما أن انتهاكات حقوق الأسرى سواء المواطنين أم السكان غير المواطنين في إسرائيل هي حالة دائمة، وهي ممنوعة أيضًا بموجب ذات القوانين والأنظمة التي تحظر التعذيب.
-
-
facebook
"Many of us dream of retreating to a secluded island, far from the relentless noise of the outside world, to find peace and clarity.But for more than 10,000 Palestinian prisoners - around a quarter of them from Gaza, classified as “unlawful combatants” - isolation is no dream; it is their worst nightmare.
For nearly two years, countless detainees and prisoners have been confined to near-total solitude, cut off from the outside world. This isolation is weaponised as a form of physical and psychological torture, designed to break the human spirit.
As a lawyer from the Public Committee Against Torture in Israel, during my visits to those held in military custody and prisons, I have witnessed unimaginable pain. Two moments in particular have stayed with me: the first was when a prisoner quietly asked, “Does Gaza still exist?”
Those few words left me speechless, revealing the depth of his anguish and the relentless anxiety that haunts him every moment."
— Read the article by Saja Misherqi Baransi, a lawyer and human rights defender with the Public Committee Against Torture in Israel, on Middle East Eye 🔗
www.middleeasteye.net/opinion/israel-controls-bodies-minds-palestinian-prisoners-how
כבר מתחילת המלחמה היה ברור שמספרם העצום של העצורים מעזה איננו מתכתב עם מספר המעורבים בפועל בפעילות צבאית. המשמעות הברורה היתה שבבתי הכלא ובחדרי החקירות עצורים אלפי חפים מפשע, המצויים בתנאים בלתי אנושיים, עוברים חקירות קשות, עינויים והשפלות.לאחר שהגיעו לראשונה נתוני המדינה על מספר העצורים במסגרת עתירתנו נגד חוק הלב״חים, זה גם קיבל אישור רשמי. כעת, בתחקיר מיוחד ורחב היקף של יובל אברהם, המשותף לעיתון הגרדיאן ולאתר שיחה מקומית, נחשפים נתוני אגף המודיעין של הצבא, המודים: רק רבע מהעצורים מעזה רשומים כפעילים צבאיים. כלומר - 75% ממי שנעצרו בעזה לא סווגו ברשימות הצבא כשייכים לחמאס או לג'יהאד האסלאמי. המספרים הללו שומטים את הקרקע מתחת להצדקה של ההחזקה שלהם.
קראו את התחקיר המלא:
בעברית - באתר שיחה מקומית 🔗 www.mekomit.co.il/ps/155455/
באנגלית - בגרדיאן 🔗 www.theguardian.com/world/2025/sep/04/israeli-military-database-indicates-only-a-quarter-of-gaza-...
דוח מזכ"ל האו"ם השנתי ה-16 בנושא אלימות מינית בסכסוכים, שהתפרסם בחודש שעבר, אינו מותיר מקום לספק: אלימות מינית נותרה תופעה נפוצה ושיטתית במלחמות ברחבי העולם. בהקשר המקומי, הדוח מצביע מחד על פשעי האונס, האונס הקבוצתי והעינויים המיניים שביצעו חמאס וארגונים פלסטינים אחרים במתקפת 7 באוקטובר ובשבי ברצועה; מאידך, הדוח מתריע, על סמך מידע מהימן שאספו האו"ם וארגוני זכויות אדם, כי כוחות הביטחון הישראליים חשודים במעשי אלימות מינית נגד עצירים פלסטינים בבתי סוהר, במרכזי מעצר ואף בבסיסים צבאיים.אלימות מינית בזמן סכסוך אינה תופעה שולית או חריגה. מדובר בדפוס שמופיע שוב ושוב בכל רחבי העולם, ומשאיר צלקות עמוקות לא רק על הקורבנות הישירים אלא גם על משפחות וקהילות שלמות. על כן, מי שמבקש לטעון לעליונות מוסרית אינו יכול להתעלם מהממצאים הנוגעים גם לישראל.
בוועד נגד עינויים ובארגוני זכויות אדם רבים נוספים נאספו בשנים האחרונות עדויות מדאיגות של עצירים פלסטינים על התנהלות כוחות הביטחון הישראליים כלפיהם, הכוללת כפיית עירום, חיפושים משפילים, פגיעה מכוונת בכבודם ובגופם ולעיתים גם שימוש באלימות בעלת אופי מיני.
מזכ"ל האו"ם קבע חד משמעית: אם ישראל לא תאמץ צעדים ברורים למניעת אלימות מינית, לא תחקור ולא תעמיד לדין את האחראים, היא עלולה להיכלל ברשימת המדינות והגופים הפוגעים באופן מתמשך. המשמעות חמורה – החל מסטיגמה בינלאומית ועד צעדים פליליים אישיים נגד חיילים ומפקדים. ישראל דורשת, ובצדק, דין וחשבון על הפשעים שבוצעו נגדה. אך דין וחשבון חייב להיות אוניברסלי. אם לא נדרוש זאת גם מעצמנו, נפגע בחוסן המוסרי שלנו, בביטחון אזרחינו ובהצלתם של החטופים שנותרו בעזה.
🔗 לינק לטור המלא של מנכ״לית הוועד נגד עינויים, טל שטיינר, באתר שיחה מקומית - בתגובה הראשונה
