India_-people_new19
shadow

מאז כיבוש הגדה המערבית על-ידי ישראל ב-1967 מופקדת האחריות לביטחונם ולחייהם של הפלסטינים החיים בשטחים אלו בידי הצבא הישראלי. באופן תדיר מתרחשים מקרי אלימות של חיילים ואנשי צבא כלפי תושבי השטחים, אותם אמורה מצ"ח לבדוק. מדו"ח שפרסם הוועד ביוני 2014 בנוגע לפעילות המשטרה הצבאית החוקרת, עולה כי מתוך 133 תלונות שהגיש הוועד למצ"ח בגין עינויים, יחס אכזרי, משפיל ובלתי אנושי של חיילים כלפי עצורים בשטחים הכבושים, רק שתיים הבשילו לידי כתב אישום נגד חייל – בעבירת תקיפה. פחות משני אחוזים. 73% מהתלונות נסגרו, והיתר נמצאות בטיפול כבר יותר משש שנים.
הוועד מעניק ייצוג משפטי לעצורים פלסטינים שנפגעו מאלימות חיילים באמצעות הגשת תלונות לפרקליטות הצבאית, מעקב אחר התלונות, השגות נגד החלטת סגירת תיקים ועתירות לבג"ץ במקרים של אלימות חיילים.
בדצמבר 2014 הגיש הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל עתירה (בג"ץ 8311/14) בשמם של תשעה פלסטינים שעברו עינויים או התעללות על-ידי חיילים. בעתירה ביקשנו סעד פרטני: מענה לתלונות שהגשנו לפרקליטות הצבאית בשם העותרים, וכן סעדים עקרוניים: קביעת פרקי זמן לבדיקת התלונות ואפשרות להגיש ערר. כשמונה חודשים לאחר הגשת העתירה פורסם דו"ח צ'חנובר (דו"ח הצוות הבין-משרדי ליישום המלצות וועדת טירקל)ובו נקבעה מסגרת זמנים לטיפול בתלונות. בדיון שהתקיים באוגוסט 2016 עדכנה המדינה על החלטת הקבינט המדיני-בטחוני מיום 3.7.2016 ליישום הדו"ח ולכן קבעו שהעתירה מיצתה את עצמה. לטובת העותרים נפסקו הוצאות משפט בסך 40,000 שקלים. לקריאת העתירה לחצו כאן