India_-people_new19
shadow

עינויים לא מתבצעים רק במרתפים חשוכים. גם אלימות משטרתית יכולה להיחשב עינויים. ב-2014 הוגשו כ-1,500 תלונות על אלימות שוטרים. מתוכן, ב-604 נפתחו תיקים. אבל רוב התיקים, 384, נסגרו בעילות שונות – בעיקר חוסר ראיות וחוסר אשמה. רק 90 הגיעו להרשעה.
הגוף האחראי על בדיקת תלונות על עינויים בידי שוטרים (גם שוטרי מג"ב) הוא המחלקה לחקירות שוטרים, הידועה בשם המקוצר: מח"ש. הוועד מייצג נפגעי אלימות שוטרים בזמן מעצר וחקירה, ומגיש בשמם תלונות למח"ש ובעת הצורך עתירות לבג"ץ

החל מ-2015 מפעיל הוועד פרויקט אלימות משטרתית, הכולל תיעוד של אלימות שוטרים בהפגנות, גביית עדויות מאנשים שחוו יחס בלתי הולם בהפגנות ובמעצרים והגשת תלונות למח"ש. עורכת הדין האחראית מטעם הוועד מתכתבת עם הרשויות בנוגע לתנאי המעצר, החקירה והכליאה ומייצגת את הוועד בפורומים משפטיים וציבוריים.

בחודש נובמבר החל לפעול בוועד פרויקט המאבק באלימות המשטרתית, אותו מרכזת עו"ד נועה לוי. ישנם מקרים בהם המשטרה מפעילה אלימות בלתי סבירה בעמידתה למול האזרח. האלימות המופעלת מהמדינה כלפי האזרחים מהווה מבחינה מהותית עינוי, ועולה פעמים רבות לכדי עינויים כהגדרתם במשפט הבינ"ל.

על אף שנושא זה נמצא בלב ההגנה על זכויות האדם והאזרח, ועל אף שמאבקים מקבילים בעולם תופסים מקום מרכזי יותר ויותר בשיח הציבורי הרחב, בישראל לא התקיים עד היום אף פרויקט מסודר שמציע ייצוג משפטי לנפגעי אלימות משטרתית.

הפרויקט מופעל בתמיכת הקרן החדשה לישראל והוא חלק מפרויקט רחב של חופש הביטוי והמחאה, במסגרתו מנטר הוועד אלימות משטרתית בהפגנות, סביב הקשרים של מחאה, התנגדות ודיכוי חופש ביטוי, אך גם במקרים נוספים שבהם נופלים אזרחים קרבן לתוקפנות שרירותית ובלתי מוצדקת של שוטרים.

הארגונים החברים ברשת ארגוני חופש הביטוי והמחאה נפגשים אחת ל-3 חודשים, לפגישות בהן הם מתאמים את העבודה ואת שיתוף הפעולה ביניהם. ברשת שותפים בין היתר הארגונים עדאלה, פורום דו קיום בנגב, הקרן למגיני זכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח, בנוסף לוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.

מאז תחילת הפרויקט נתקלה עו"ד לוי בתופעות חוזרות על עצמן של שימוש לא סביר בכוח על מנת לדכא מחאה לגיטימית, של שימוש בחיפוש ובאיזוק על מנת להשפיל, להכאיב ולפגוע באזרחים עצורים, של איומים והתנכלויות כלפי המתלוננים. כחלק מהפרויקט הוגשו עד היום קרוב ל-20 תלונות למח"ש בגין אלימות שוטרים, ונוצר קשר עם עשרות מתלוננים ממגזרים שונים. בשניים מהמקרים הוחלט כבר להעמיד שוטר לדין משמעתי, אך הארגון לא הסתפק בכך ומבצע הליכים לקראת הגשת ערר על ההחלטה.

בין המקרים שבהם טיפלה עו"ד לוי בחודשים מאז הוקם הפרויקט:
• מקרה של נער בן 16 ממוצא אתיופי, נפגע תאונת דרכים, ששוטר חנק בברוטליות, אזק באופן מכאיב במיוחד למשך 12 שעות רצופות ואיים עליו באלימות ובאיומים מיניים.
• המקרה של יאיר, חבר בקהילת הכושים העבריים מדימונה שנשלף מרכבו במחסום ללא סיבה על ידי שוטרי מג"ב, הופל לרצפה והוכה בנמרצות בעודו על הארץ ולאחר מכן גם הוגשה נגדו תלונה על תקיפת שוטר. בעקבות ההתערבות של הוועד נסגר תיק החקירה נגדו וכעת נבדקת תלונתו במח"ש.
• מפגינה תושבת מושב כיסופים שבדרום הותקפה על ידי שוטר בהפגנה, כאשר השוטר העביר זרועו תחת סטנרה והטיח בכוח את ראשה לאחור עד שאבדה את הכרתה.
• מפגין מבאר שבע זכה לאגרוף בפנים בעודו אזוק בניידת בדרך מההפגנה לתחנת המשטרה. מאוחר יותר בתחנה התבקש לזחול על הקרקע על מנת לקבל מים לשתייה.
• מקרה של צעיר ערבי שהותקף בירושלים על ידי קבוצה של שוטרי מג"ב לעיני מצלמות, תוך השפלתו הפומבית בחוץ לאור יום.

במסגרת הפרויקט הוגשו גם חמש תלונות למח"ש על אלימות משטרתית כנגד אזרחים שנעצרו בהפגנות נגד מתווה הגז. אחד השוטרים, שהטיח מפגינה על הכביש, מועמד לדין משמעתי בעקבות ההתערבות שלנו.