ראיות מחקירת מח״ש מבססות חשד לירי לא חוקי, הפקרת פצוע וכשלים חמורים בחקירת אירועי אום אלחיראן, בהם נורה למוות יעקוב אבו אלקיעאן

בעתירה שתוגש השבוע לבג״ץ, דורשים קרוביו של יעקוב אבו אלקיעאן יחד עם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ומרכז עדאלה, לבטל את ההחלטה לסגור את תיק החקירה, ולפתוח בהליכים פליליים נגד האחראים למותם הטראגי של יעקוב אבו אלקיעאן והשוטר ארז לוי באירועי אום אל חיראן לפני שלוש שנים. העותרים טוענים כי לאחר עיכובים ממושכים והערמת קשיים במסירת חומרי החקירה של מח״ש לעיון, ניתוח שלהם מעלה כי נפלו פגמים מהותיים בבחינת אחריות השוטרים המעורבים באירוע למותם של יעקוב אבו אלקיעאן והשוטר ארז הלוי. עוד נטען כי החלטת פרקליט המדינה דאז שי ניצן לסגור את התיק, נתקבלה תוך התעלמות מהחומר הראייתי הרב שנאסף וללא ניסיון אמיתי לברר האם יש אחריות פלילית במעשיהם של השוטרים.

• העתירה מראה שבניגוד לעמדת פרקליטות המדינה ומח”ש, ישנן ראיות מספיקות כדי לקבוע מיהו השוטר שפגע ביעקוב המנוח, כי חקירת מח”ש התעלמה מהסתירות הרבות בעדויותיו השונות של השוטר היורה.
• חומרי החקירה של מח”ש עצמה גם מראים בבירור כי לאחר ההתנגשות שאירעה בעקבות הירי, יעקוב אבו אלקיעאן ז”ל שכב מדמם עשרות דקות כששוטרים, ובהם אנשי רפואה, עומדים בסמוך אליו ונמנעים מלהעניק לו טיפול רפואי מציל חיים.

• עוד מראים חומרי החקירה כי השוטר שפתח באש על יעקוב אבו אלקיעאן ז”ל ידע שהוא עושה זאת בניגוד לנהלים ולהוראות פתיחה באש.
• מהחומרים גם עולה בבירור כי יעקוב ז”ל לא התכוון לדרוס שוטרים. פרקליט המדינה שי ניצן אמנם קיבל לידיו את כל הראיות, אבל בחר שלא להכריע בסוגיה, שלה משמעות אדירה עבור משפחת אבו אלקיעאן, שלא רק איבדה בן משפחה אהוב, אלא גם צריכה להמשיך ולהילחם מדי יום למען טיהור שמו.

מהוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נמסר: “אום אלחיראן היא כתם מדמם ביחסי האזרחים והמשטרה בישראל. אזרח ושוטר נהרגו ללא כל צורך והצדקה, התיק במח”ש נסגר ללא פתיחה בחקירה פלילית, והמפכ”ל והשר פרסמו ברבים שמדובר היה בפיגוע, על אף שכל הראיות אומרות אחרת.

“לא בכדי ממשיכה הפרשה הזו להסעיר את הציבור ואת התקשורת עד היום. היא מהווה קו פרשת מים ביחסים בין המשטרה לציבור הערבי-בדואי בפרט ולציבור הישראלי בכלל. כדי להתחיל לתקן את היחסים העכורים האלה הזו חייבים קודם כל לחזור אל אום אלחיראן, למצות את הדין עם השוטרים המעורבים ולעשות צדק עם משפחות הנפגעים”.

ממרכז עדאלה נמסר: ״לאחר שממצאי נתיחת הגופה והראיות שנאספו הצביעו כי התדרדרות רכבו של יעקוב אבו אלקיעאן, נגרמה כתוצאה מפציעתו מירי השוטרים, עולה גם בבירור כי לא הוגשה לו כל עזרה רפואית, והוא דימם אל מותו ללא כל הצדקה. נוסף על הנסיון להעליל על אבו אלקיעאן כי ניסה לפגוע בשוטרים, עיון בתיק החקירה שנסגר מצביע כי רשויות האכיפה עשו יד אחת כדי לקבור את הפרשה מבלי לנסות להגיע לחקר האמת ולנשיאה באחריות של השוטרים שלכל הפחות כשלו בתפקידם. האירועים הם תוצאה קשה של יחס גזעני, שהחל כבר בשלב התכנון של מבצע פינוי בנוסח צבאי המתייחס לתושבי הכפר כאל אויב ולא כאל אזרחים. כשלי החקירה של מח״ש והבחינה הבלתי סבירה של פרקליטות המדינה שהובילה לסגירת התיק, מעידים על כי היחס העוין שהוביל לתוצאות הקשות הללו מאפיין את מערכת אכיפת החוק ולא רק את השוטרים בשטח”.

מתוך העתירה:

1. יעקוב אבו אלקיעאן המנוח נפצע מהירי בברכו ובכתפו בלבד, פציעות שבדרך כלל לא גורמות למוות. ואכן בחינת המכון לרפואה משפטית מראה כי יעקוב ז”ל נהרג מאיבוד הדם בעקבות הדימום בטווח זמן של עשרות דקות מהירי, כך נקבע בדוח של הפתולוגי של המכון לרפואה משפטית, עשרות דקות בהן קרוב לודאי שניתן היה להציל את חייו לו היה ניתן לו טיפול רפואי בסיסי.
2. לאחר שיעקוב אבו אלקיעאן הוצא מרכבו ע”י מספר שוטרים, הוא היה שרוע מחוץ לרכבו דקות ארוכות, גופו המדמם שכוב על הקרקע, ובסמיכות רבה אליו הסתובבו שוטרים רבים, חובשים ואף רופאה משטרתית. איש מהנוכחים לא הושיט ליעקוב הפצוע עזרה או בדק את מצבו הרפואי. במעשה זה דנו אותו השוטרים במקום למוות בעודו בחיים.
3. פריימים מסרטוני המשטרה מגלים כי יעקוב המדמם על הקרקע מחוץ לרכבו לא נשאר דומם באותן דקות, אלא הוא זז ושינה תנוחות, כפי שנתפס בדרך אגב במצלמות של השוטרים השונים שעברו לידו. למשל:

תמונה ממבט על, המנוח שכוב על גבו כשידו השמאלית לצד גופו: סרטון 110 שצילם השוטר לירן מוסא, במונה: 27:33 ולעומתה שתי תמונות קודמות, ברורות פחות מפאת החשכה, מראות על שינויים בתנוחה: התמונה הימנית מראה את יעקוב המנוח על גבו, ידיו אסופות על בטנו.התמונה השמאלית מצולמת מהצד, מול ראשו החבוש “קפוצ’ון”, ומראה את יעקוב שכוב על בטנו ונוטה לצד, ידו הימנית בולטת מתואי גופו לצד אחד, וידו השמאלית שעונה על הקרקע מצידו השני.

** תמונות אלה לקוחות מתוך סרטוני מצלמותיהם של שוטרים שהיו בשטח.

4. הממצא הנלמד מחומרי החקירה הללו הוא כי בעשרות הדקות שלאחר הירי, יעקוב היה עוד חי, מתפתל ומדמם מחוץ לרכבו, רגליו עדיין על מפתן תא הנהג, כשכזכור, השוטרים עמדו במרחק של בין מטר בודד ל-10 מטרים ממנו.