זיהוי ותיעוד רפואי-משפטי

מהו הפרויקט?

גם כשמתבצעים עינויים חמורים ביותר, נדירים המקרים בהם יש לקרבנות עינויים גישה לראיות חיצוניות שיכולות לאשש את טענותיהם; וכשדברי המתלונן מונחים בכף המאזניים מול דברי החוקר, נסיון העבר מעיד כי ברוב מוחלט של המקרים החוקר הוא שזוכה לאמון הרשויות. הפרויקט הפורנזי מבקש לחתוך את הקשר הגורדי הזה, ולהציע תיעוד חיצוני ואובייקטיבי לעינויים שעברו, או שלא עברו, המתלוננים.

במסגרת "פרוטוקול איסטנבול" שאוּמץ על-ידי האו"ם, ומוּכר על-ידי מערכות רפואיות ומשפטיות ברחבי העולם, מוצעים לרופאים, לפסיכולוגים, לעורכי דין ולחוקרים כלים ומדדים ברורים כדי להעריך תלונות של אדם המתלונן שעבר עינויים או התעללות, בין אם בחודשים האחרונים ובין אם לפני שנים רבות.

מאז 2012, אנו עורכים סדרת הכשרות בנושא לקבוצת אנשי רפואה מתחומים שונים. במסגרת ההכשרות הודרכו המתנדבים על-ידי מומחים בין-לאומיים בעלי ניסיון בתחום של תיעוד פורנזי של קרבנות עינויים, מטעם המועצה הבין-לאומית לשיקום קרבנות עינויים (IRCT). המשתתפים ערכו הערכות פורנזיות וכתבו חוות דעת מומחה על-פי הפרוטוקול לאנשים שהתלוננו על עינויים, במתקני מעצר וכליאה ומחוצה להם. חוות דעה אלה שימשו ומשמשות לקידום טענות משפטיות בערכאות שונות.

להורדת פרוטוקול איסטנבול

לפניה לרכזת הפרויקט הפורנזי: [email protected]

מטרות הפרויקט:

  • להטמיע בחברה הישראלית ובמערכת האכיפה והמשפט הישראלית את האיסור המוחלט על עינויים והתעללות
  • להנחיל את השימוש בפרוטוקול איסטנבול בנוגע לכל חקירה בה עולה חשד לעינויים או התעללות
  • להדריך את המשתמשים בפרוטוקול לגבי שימוש אפקטיבי ואחראי בתיעוד עינויים; לפתח יכולת עבודה בצוות בין אנשי המקצוע השונים המעורבים – רופאים, אנשי רפואת נפש, ועורכי דין.